שחרור ממעצר בחשד לתקיפת שוטר: בית המשפט מתח ביקורת על שימוש בכוח וחיפוש בבית ללא צו
בקשת המשטרה: שמונה ימי מעצר. החלטת בית המשפט: שחרור לחלופת מעצר בית, לאחר שנקבע כי החשד הסביר מצוי ברף הנמוך.
האירוע שהוביל למעצר: שוטרים הגיעו לבית בחיפוש אחר חשוד
האירוע החל בעקבות דיווח על קטטה וירי באזור היישוב וחורה. כוחות משטרה הגיעו לאזור ופעלו לאיתור חשודים שהיו מעורבים באירוע. במהלך הפעילות הגיעו חמישה שוטרים לבית ביישוב חורה. השוטרים סברו שחשוד אחר נמלט אל שטח הבית.
בבית היה צעיר בן 22, ללא עבר פלילי. הוא לא היה החשוד שאחריו הגיעו השוטרים למקום. ,החשד המקורי לא היה כלפיו. עוד התברר כי השוטרים הגיעו ללא צו חיפוש, ובתיק החקירה לא נמצא דו”ח חיפוש. השתמשו בכח רב שלא כדין וללא צורך, החשוד עם חבלות משמעותיות בפנים ושבר בלסת שהצריך ניתוח דחוף עם שחרור מהמעצר.
לגרסת הצעיר, כאשר השוטרים ביקשו להיכנס לבית הוא שאל מדוע עליו לאפשר את הכניסה ללא צו. בשלב זה התפתח עימות. לטענת המשטרה, הצעיר ניסה למנוע מהשוטרים להיכנס, השתמש באלימות, איים עליהם ותקף שוטר. בחקירת נציג המשטרה התברר כי האיום שיוחס לצעיר היה לאחר כניסת השוטרים ולא לפניה.
גרסת הצעיר הייתה שונה. לדבריו, הוא ביקש להבין מדוע השוטרים נכנסים לביתו ובמענה הופע נגדו כוח רב ואף כנגד בני משפחתו נזרקו רימוני הלם בעת שניסו לסייע לו כאשר הוכה. בסיום העימות הוא נעצר כשהוא סובל מחבלות לאורך הצוואר, מכה ליד עין שמאל, פנסים כחולים ושלוש שיניים שבורות. בדוחות הפעולה המשטרתיים, לעומת זאת, נכתב שלא הופעל כלפיו כוח.
כך הגיע הצעיר לדיון הראשון בבית משפט השלום בבאר שבע. המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בשמונה ימים בחשד לתקיפת שוטר, איומים והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו.
לפני הוויכוח המשפטי ביקשתי מבית המשפט להסתכל על האדם
בפתח הדיון ביקשתי מכבוד השופט ירון פנש להתרשם ממצבו של הצעיר במו עיניו. לעיתים מסמך משפטי מסודר עלול לטשטש את הדבר החשוב ביותר שנמצא ממש מולנו. כאן, החבלות לא היו טענה תאורטית. הן נראו לעין בולטות ומזעזעות ונרשמו בפרוטוקול.
הפער הראשון התברר כמעט מיד. נציג המשטרה אישר כי אין בידיו אינדיקציה לחבלות על השוטרים. כאשר שאלתי על מצבו של הצעיר, התשובה הייתה שבדוח הפעולה נכתב שלא הופעל נגדו כוח. כלומר, מצד אחד עמד באולם אדם עם חבלות נראות לעין ושלוש שיניים שבורות; מצד שני, הדוחות שהוצגו ציינו שלא נעשה כל שימוש בכוח כלפיו.
מבחינתי, זה היה הרגע שבו היה צריך לעצור ולפרק את הסיפור לפרטים. לא לקבל את הכותרת "תקיפת שוטר" כמסקנה, אלא לבדוק מה קרה לפני המעצר, מי נכנס לבית, מכוח איזו סמכות, ומה מתיישב או אינו מתיישב עם הראיות שבתיק.
שימוש בכוח שלא כדין וחיפוש בבית ללא צו: השאלה שחזרה שוב ושוב
השאלה המרכזית שהצגתי לנציג המשטרה הייתה פשוטה: באיזו סמכות נכנסו השוטרים לבית? לא הוצג צו חיפוש. בתיק לא נמצא דו”ח חיפוש. נציג המשטרה אף אישר שהחשד המקורי לא היה כלפי הצעיר שאותו ייצגתי.
לפי התשובות בדיון, השוטרים סברו שחשוד אחר נמלט לשטח הבית. אלא שאותו חשוד נתפס בשטח טרם ההגעה לבית, בביתו של הצעיר לא נתפס איש. שאלתי שוב ושוב מה היה הבסיס לכניסה. נציג המשטרה השיב כי השוטרים הגיעו לבית, הסבירו לצעיר את מטרתם, ולאחר מכן הוא השתמש באלימות ואיים. כששאלתי אם האיום הנטען היה לפני כניסת השוטרים או לאחריה, התשובה הייתה: אחרי.
התשובה הזו הייתה חשובה. היא החזירה את הדיון אל נקודת ההתחלה: אם הדברים שיוחסו לצעיר התרחשו לאחר שהשוטרים ביקשו להיכנס, מהיכן קמה הסמכות להיכנס לביתו ללא צו. אין בכך היתר להתנגד באלימות לשוטר, אולם בוודאי יש לנפק הסבר למי שמבקשים להיכנס לביתו מבצרו אי אפשר לדלג על חוקיות הפעולה שקדמה לעימות שהיא הבסיס החוקי לשימוש בכוח.
גרסת הצעיר הייתה שהוא נקלע לאירוע שאינו קשור אליו. לדבריו, כשביקש לדעת מדוע השוטרים נכנסים לבית, הופעל נגדו כוח. עוד נמסר לי כי בני משפחה שניסו למנוע את הסלמת האירוע נפגעו מגז פלפל. אלו היו טענות ההגנה שנדרש היה לחקור ולבדוק. הן לא היו תחליף לראיות, אך החבלות שנראו באולם חייבו התייחסות אמיתית לגרסה.
המשטרה ביקשה שמונה ימי מעצר, אבל הצביעה על שתי פעולות בנות שיבוש
המשטרה ביקשה להחזיק את הצעיר במעצר למשך שמונה ימים מכוח סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו–1996. בבקשה נטען למסוכנות ולחשש לשיבוש החקירה. הוצגו תשע פעולות חקירה מתוכננות, אך רק שתיים מהן הוגדרו כבנות שיבוש.
במעצר ימים בית המשפט אינו מחליט אם החשוד אשם. הוא בוחן אם קיים חשד סביר, (חשד סביר הינו רף נמוך מאוד ראייתית ולעתים אך מידע מודיעיני מקים את דרישת "החשד הסביר") אם קיימת עילת מעצר, ואם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפוגעת פחות בחירות.
לכן שאלתי כיצד הצעיר יכול לשבש גביית עדויות משוטרים. הרי השוטרים הם אנשי מרות, ואין מדובר בעדים שקל לחשוד להשפיע עליהם.
גם שאלת מצלמות הגוף הייתה משמעותית. בשלב הדיון טרם היה בתיק דו”ח המתאר את תיעוד המצלמות, ופירוקן נכלל ברשימת הפעולות שטרם הושלמו.
כששאלתי אם התיק הועבר למחלקה לחקירות שוטרים, נציג המשטרה השיב שאין לכך אינדיקציה בתיק. הצעיר טען שהותקף, החבלות נראו לעין, אך בשלב ההוא עדיין לא היה בפני בית המשפט מלוא התיעוד שעשוי היה לשפוך אור על האירוע.
לא מספיק להצביע על חולשות — צריך להציע לבית המשפט פתרון
הטיעון לא הסתכם בביקורת על החקירה. בדיון מעצר צריך להראות לבית המשפט כיצד ניתן להמשיך את החקירה בלי להשאיר את החשוד מאחורי סורג ובריח.
בסיכומים הדגשתי כי מדובר בצעיר ללא עבר פלילי, שאינו חשוד בעבירה אחרת. טענתי שלא הוצגה אסמכתה חוקית לכניסת השוטרים לבית, שהחשש לשיבוש אינו מצדיק שמונה ימי מעצר, ושאת המסוכנות הנטענת ניתן לאיין באמצעות מעצר בית, פיקוח והפקדה. זו הייתה חלופה ממשית, לא הבטחה כללית, עם שני מפקחים שהתייצבו וקיבלו על עצמם אחריות.
החלטת בית המשפט לאחר בחינת חומר החקירה - שחרור ממעצר בחשד לתקיפת שוטר
לאחר שכבוד השופט ירון פנש עיין בחומר החקירה ובדו”ח הסודי, הוא קבע כי קיים "חשד סביר ברף הנמוך" וכי ניתן לאיין את עילות המעצר באמצעות חלופה של מעצר בית.
בית המשפט לא קבע שהחקירה הסתיימה ולא הכריע שהחשדות הופרכו. הוא עשה דבר חשוב אחר: בחן אם המשך המעצר עצמו מוצדק לנוכח התמונה שהוצגה.
בהחלטה נכתב: "יצוין כי בבקשה זו רב הנסתר על הגלוי. עד כה לא ברור מדוע השוטרים הגיעו לביתו של המשיב לביצוע חיפוש וזאת ללא צו חיפוש וללא אינדיקציה שעולה מתוך תיק החקירה".
בהמשך התייחס בית המשפט ישירות גם לפער בין דוחות הפעולה למצבו של הצעיר: בדוחות צוין שלא נעשה שימוש בכוח, "בעוד שהמשיב שהובא לפני חבול בפניו גם בצווארו, גם בפניו בצד ימין ובצד שמאל". שחרור ממעצר בחשד לתקיפת שוטר
במקום שמונה ימי מעצר: שחרור באותו דיון
בסופו של הדיון דחה בית המשפט את בקשת המשטרה להותיר את הצעיר במעצר למשך שמונה ימים והורה לשחררו למעצר בית. בשל החבלות בפניו, בית המשפט התיר לו לצאת לטיפול רפואי בליווי אחד המפקחים. לאחר שחרורו הוא פנה לקבלת טיפול בבית החולים.
בעיניי, התוצאה ממחישה היטב מדוע דיון מעצר לעולם אינו הליך טכני. בתחילת הדיון עמדה על הפרק בקשה לשמונה ימים נוספים מאחורי סורג ובריח. בסיומו, לאחר שהוצפו השאלות על הכניסה לבית ללא צו, על מקור החבלות, על הפערים בדוחות ועל יכולת השיבוש, הצעיר שוחרר בתנאים שאפשרו למשטרה להמשיך בחקירה בלי להחזיקו במעצר ממשי.
מה ניתן ללמוד על שחרור ממעצר וכניסת משטרה לבית ללא צו?
אין להסיק מהמקרה שכל חיפוש בבית ללא צו הוא בהכרח בלתי חוקי. הדין מכיר בנסיבות שבהן קיימת למשטרה סמכות להיכנס ולחפש גם ללא צו. עם זאת, כאשר החירות של אדם מונחת על הכף, חובה לבדוק מה הייתה הסמכות הקונקרטית, מה תועד בזמן אמת, האם הגרסאות מתיישבות עם הממצאים, והאם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
למי שנעצר או מוזמן לחקירה בחשד לתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר או איומים, יש כמה כללים מעשיים חשובים:
להיוועץ בעורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר ולפני מסירת גרסה, ככל שניתן.
לתעד בהקדם חבלות, טיפול רפואי, שמות עדים וכל פרט שניתן לבדוק מאוחר יותר.
למסור לעורך הדין תיאור מדויק של סדר האירועים: מי הגיע, מה נאמר, האם הוצג צו, מתי הופעל כוח והאם היו מצלמות גוף או מצלמות אבטחה.
לא להפר תנאי שחרור, גם כאשר סבורים שהמעצר או החיפוש לא היו מוצדקים. הפרה עלולה ליצור הסתבכות נוספת ולפגוע באמון שניתן בחלופה.
לסיכום: דיוק בפרטים עשוי להשפיע כבר בדיון המעצר הראשון
במקרה הזה, לא היה די בכותרת החשדות. היה צורך להשוות בין הדוחות לבין מצבו של הצעיר, לברר מדוע נכנסו לביתו, אם היה צו חיפוש, מה עשויות לתעד המצלמות ואילו פעולות חקירה אכן עלולות להשתבש.
הבירור לא סיים את החקירה, אך הוא השפיע על ההחלטה אם להותיר את הצעיר במעצר או לשחררו בתנאים.
כאשר אדם מתמודד עם מעצר או חקירה פלילית, במיוחד בחשד לעבירות נגד שוטרים, חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין פלילי שמכיר לא רק את הוראות החוק אלא גם את האופן שבו תיק חקירה נבנה ומתועד.
לעיתים דווקא הפער שבין שורה בדוח לבין מה שנראה לעין הוא המקום שממנו מתחילה ההגנה.
לקריאת הכתבה שעלתה בפוסטה, לחצו על הלינק.
שאלות ותשובות FAQ: חיפוש ללא צו ושחרור ממעצר
❔ האם למשטרה מותר להיכנס לבית ללא צו חיפוש?
❕ לא. כל כניסה של המשטרה לבית ללא צו היא בהכרח בלתי חוקית. הדין מכיר בנסיבות שבהן עשויה להתקיים סמכות כניסה או חיפוש גם ללא צו. עם זאת, יש לבחון בכל מקרה מה הייתה הסמכות הקונקרטית, מדוע נכנסו השוטרים לבית ומה תועד בזמן אמת. במקרה המתואר במאמר, בית המשפט ציין שלא הובהר מדוע השוטרים הגיעו לביתו של החשוד לצורך חיפוש ללא צו וללא אינדיקציה שעלתה מתיק החקירה.
❔ מה אפשר לעשות אם המשטרה נכנסה לבית ללא צו?
❕ ההצעה היא לא להתנגד אלה לבקש לראות צו חיפוש ,לבקש הסבר מדוע מתבקש החיפוש ומכורח איזה
סמכות, חשוב למסור לעורך הדין תיאור מדויק של האירוע: מי הגיע, מה נאמר, מי נכח בבית ומה נתפס, אם בכלל. יש לבדוק גם אם נערך דו”ח חיפוש ואם קיימים תיעוד ממצלמות גוף או מצלמות אבטחה. במקרה זה, עצם השאלות על מקור הסמכות, היעדר דו”ח החיפוש והתיעוד האפשרי היו חלק מהבירור בדיון המעצר.
❔ האם אפשר להשתחרר ממעצר בחשד לתקיפת שוטר?
❕ החשד לתקיפת שוטר אינו מוביל באופן אוטומטי להמשך מעצר. בית המשפט בוחן את חומר החקירה, את עוצמת החשד, את עילות המעצר ואת האפשרות לצמצם את הסיכון באמצעות תנאים מגבילים. במקרה
המתואר, אף שהמשטרה ביקשה שמונה ימי מעצר, בית המשפט קבע כי החשד הסביר מצוי ברף הנמוך
והורה על שחרור למעצר בית בפיקוח.
❔ מה בית המשפט בודק בדיון הארכת מעצר?
❕ בדיון מעצר בית המשפט אינו מכריע אם החשוד אשם. הוא בוחן אם קיים חשד סביר, אם קיימת עילת
מעצר ואם פעולות החקירה מחייבות את המשך החזקתו במעצר. בית המשפט בוחן גם אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירות פחותה, כגון מעצר בית, פיקוח, ערבויות ואיסור יצירת קשר..
❔ מהי חלופת מעצר ומתי אפשר לבקש אותה?
❕ חלופת מעצר היא אפשרות להמשיך את ההליך כאשר החשוד משוחרר בתנאים שנועדו לצמצם מסוכנות או חשש לשיבוש החקירה. במקרה זה הוצעה חלופה מעשית: מעצר בית מלא בפיקוח אביו ודודו של הצעיר, שהתייצבו בבית המשפט והתחייבו לפקח עליו. בית המשפט קיבל את החלופה והוסיף חובת התייצבות,
איסור קשר וערבויות כספיות.
❔ האם תיעוד חבלות יכול להשפיע על דיון מעצר?
❕ תיעוד רפואי של חבלות עשוי להיות פרט רלוונטי לבחינת גרסאות הצדדים. במקרה המתואר, בית המשפט התייחס לפער בין דוחות הפעולה, שבהם צוין שלא נעשה שימוש בכוח, לבין החבלות שנראו על פניו ועל צווארו של הצעיר. לכן חשוב לתעד חבלות ולקבל טיפול רפואי בהקדם, ככל שנדרש
❔ האם שחרור ממעצר אומר שהתיק נסגר?
❕ לא. שחרור ממעצר אינו קביעה שהחשדות הופרכו ואינו מלמד בהכרח שהחקירה הסתיימה. הוא מלמד
שבאותו שלב בית המשפט מצא שניתן להמשיך את החקירה בלי להחזיק את החשוד במעצר ממשי, בכפוף לתנאים שקבע.
עו"ד פלילי רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר
המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי.
