בין איום לאי-הרשעה: סיפורו של נהג שהיום הוא טייס, אקדח צעצוע והזדמנות שנייה

אף אחד לא מתכנן למצוא את עצמו נאשם בבית משפט. עבור אלון (שם בדוי), המסע לשם התחיל בוויכוח קטן בכביש — והסתיים בפסק דין לא שגרתי, שנותן מקום לאדם לחזור למוטב מבלי לשאת על גבו אות קלון.

איך הכול התחיל

זה קרה בבוקר שגרתי של חודש מרץ 2022. אלון, אדם מן השורה, נסע בדרכו באחד הצירים המרכזיים בין אשקלון לאשדוד. במהלך הנסיעה, התפתח בינו לבין נהג אחר (המתלונן) עימות תעבורתי: עקיפות, צפירות, עצבים. בשלב מסוים, שלף אלון אקדח אוויר שהיה ברכבו – חלק מתחפושת שנותרה ברכב מחג פורים – והניף אותו כלפי הנהג האחר. התקרית חזרה על עצמה פעמיים.

המתלונן חש מאוים, המשיך בדרכו והתקשר למשטרה, סיפר שנהג אחר מאיים עליו באקדח, מיד הוקפצו ניידות שחששו שמדובר באירוע ביטחוני ועצרו את אלון, ברכבו נתפס האקדח מסוג סופט.

בעקבות האירועים הוגש כנגד אלון כתב אישום בגין עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

הדרך בין הכביש לאולם בית המשפט

כאשר פנה אליי אלון לייצוג, ידעתי שלא מדובר בעבריין 'קלאסי'. מדובר באדם נורמטיבי, ללא כל עבר פלילי, עובד בחברה ממשלתית  ובעל עסק עצמאי. החוק ברור, והאישום בעבירת איומים – קל וחומר כשהיא מתבצעת עם חפץ שנראה ככלי נשק – נבחן בחומרה.

בשלב מוקדם במשפט, אלון הודה במיוחס לו. הודאה זו אפשרה לנו להתמקד לא בשאלת האשמה – אלא בשאלת ההרשעה והעונש.

לא כל עבירה מחייבת הרשעה

הרשעה בפלילים איננה רק חותמת על העבר – היא גם תקרה נמוכה לעתיד. במקרה של אלון, הרשעה פלילית הייתה מונעת ממנו להוציא רישיון הטיס אזרחי שהוא היה בשלביים סופיים של ההסמכה, "מנהל הטיס" כבר הודיע לאלון כי הוא עוצר את הסמכתו בגלל מעורבותו בפלילים וככל הנראה לא תינתן לו האפשרות להמשיך באם יורשע.

הצגנו לבית המשפט את מכלול נסיבות חייו: היעדר עבר פלילי, שיתוף פעולה מלא עם שירות המבחן, חרטה כנה על המעשה, ונכונות לעבור הליך טיפולי ולפצות את המתלונן. כל אלה, לצד התרשמות חיובית מהתנהלותו במהלך המשפט, שכנעו את בית המשפט כי מדובר במקרה יוצא דופן המצדיק סטייה מהכלל.

ההצלחה: אי - הרשעה, עם חינוך

לבסוף, בית משפט בראשות השופטת נגה שמואלי למרות התעקשות והתנגדות נמרצת של התביעה בחר ללכת בדרך השיקומית. אלון לא הורשע בפלילים. תחת זאת, נגזרו עליו:

• של"צ בעמותה לאנשים עם צרכים מיוחדים.

• צו מבחן למשך שנה.

• פיצוי למתלונן בסך 3,500 ₪.

• התחייבות כספית להימנע מעבירת אלימות לשנה.

המסר ברור: העבירה חמורה, אך האדם ראוי להזדמנות שנייה. לא כפרס, אלא כהשקעה בעתידו – ובעקיפין, גם בעתיד החברה כולה.

למה זה חשוב?

כמי שפעל במשך יותר משני עשורים בתוך המערכת המשטרתית – מהבילוש ועד יחידות הסמים – אני יודע לזהות מתי החוק צריך להיות נוקשה, ומתי דווקא יש מקום לחמלה ומידתיות. תיקים כאלה מזכירים לנו את חשיבותם של עקרונות הצדק האישי, השיקום, והיכולת לראות את האדם שמאחורי המעשה.

סוף דבר וסוף טוב

אלון סיים בהצלחה את הסמכתו כטייס אזרחי וממשיך להתנדב בצורה עצמאית בעמותה, למרות שסיים את התחייבותו! באחד הימים שהייתי באולם של כבוד השופטת הצגתי לה מכתב ששלח אליה אלון ואת תעודת הטייס שקיבל בזכותה. 

אם אתם מוצאים את עצמכם ניצבים בפני אישום פלילי – גם אם מדובר באירוע רגעי של חוסר שיקול דעת – חשוב שתדעו: יש מה לעשות. כל תיק, כל נסיבות, וכל אדם – ראויים לניתוח משפטי מדויק, שיכול לעשות את כל ההבדל בין הרשעה לעתיד פתוח.