יוסף חדאד, פליטת הכדור וגבולות ההגנה העצמית: ניתוח משפטי של האירוע ביפו
- עו"ד רובי גלבוע
- לפני יומיים
- זמן קריאה 3 דקות
בימים האחרונים עלה לכותרות מקרה חריג בו היה מעורב יוסף חדאד – פעיל הסברה ערבי-ישראלי, שנמצא תחת איומים מתמשכים בשל פעילותו הציבורית. לפי הדיווחים, במהלך עימות שפרץ בכביש ביפו בין חדאד לנהג אחר, התרחשו חילופי קללות, יריקות ואף תקיפה פיזית. במהלך האירוע נורה כדור מאקדחו של חדאד – ככל הנראה באוויר. המשטרה פתחה בחקירה, החרימה את האקדח וחדאד שוחרר למעצר בית.
מבחינה משפטית, מדובר באירוע מורכב המעלה שאלות מהותיות:האם מדובר בהגנה עצמית? מה משמעותה של פליטת כדור? האם ירי באוויר מהווה עבירה פלילית? ומהם התנאים לשחרור למעצר בית?במאמר זה נבחן את הסוגיות המרכזיות לפי הדין הפלילי בישראל, מתוך נקודת מבט מעשית ופרשנות מנוסה של עו"ד פלילי בעל רקע ייחודי במערכת אכיפת החוק.
תקיפה פיזית ומילולית: לא רק ויכוח בכביש
על פי סעיף 378 לחוק העונשין, תקיפה כוללת לא רק הכאה אלא גם יריקה, נגיעה בכוח ואפילו חדירה למרחב הפרטי של אדם אחר ללא הסכמה. במקרה זה, עולה לכאורה תמונה של תקיפה פיזית חמורה מצד הנהג האחר – יריקה, איום, הכנסת הראש לתוך הרכב והכאה. לכך מתווספת עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, כאשר יש איום ממשי על חייו של אדם.
כאשר תקיפה מתבצעת על רקע אידיאולוגי, לאומני או אישי – כטענת סנגוריו של חדאד – ייתכן שמדובר גם בעבירה עם מניע גזעני, דבר המחריף את חומרת העבירה לפי סעיף 144ו לחוק העונשין.
הגנה עצמית? רק אם יש סכנה מיידית ומוחשית
סעיף 34 לחוק העונשין קובע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנעשה להגנה עצמית", אך חשוב להבין – מדובר בהגנה ממוקדת, מידתית ולצורך הדיפת תקיפה ממשית ומיידית.
שליפת נשק, ואף ירי באוויר, עשויים להיחשב כתגובה שאינה מידתית – במיוחד אם יש ספק לגבי עוצמת הסכנה. לכן, כאשר משטרת ישראל בוחנת מקרה כזה, היא בודקת:
האם באמת נשקפה סכנה מוחשית לחייו של החשוד?
האם היה אפשר להימנע מהירי או להסתפק באזהרה מילולית?
האם הכדור נפלט באופן בלתי רצוני או נורה במכוון?
פליטת כדור של יוסף חדאד – לא עניין של מה בכך
גם כאשר נטען שמדובר ב"פליטת כדור", יש לבדוק האם התקיימה רשלנות בשימוש בנשק. סעיף 338 לחוק העונשין דן בעבירות פזיזות ורשלנות בכלי ירייה – והוא עשוי לחול גם אם לא נגרם נזק, וודאי אם הכדור נורה במרחב ציבורי. עצם העובדה כי נשלף נשק שלא לצורך גם יכולה לבסס עבירה של איומים.
מעצר בית: בין הגנה על הציבור לשמירה על זכויות החשוד
במקרים מסוג זה, כאשר אין נפגעים אך קיימת עבירה חמורה פוטנציאלית – המשטרה עשויה לשחרר את החשוד למעצר בית, שהוא חלופת מעצר מקובלת לפי חוק המעצרים.
מעצר בית זמני מאפשר למשטרה להשלים חקירה, לאסוף ממצאים ולבצע בדיקות בליסטיות, טביעות אצבע ו-DNA – מבלי לשלול לחלוטין את חירותו של אדם שטרם הוגש נגדו כתב אישום.
מסקנות משפטיות: ההכרעה תהיה תלויה בראיות
במקרה של יוסף חדאד, אין מדובר באירוע פשוט. מצד אחד – איש ציבור, בעל רישיון נשק, שטוען לאיומים ותקיפה ממניע גזעני. מצד שני – שימוש בנשק חם במקום ציבורי.אם יתברר כי אכן חש סכנה אמיתית, ושהירי נועד רק להרתעה – ייתכן ויחול עליו סעיף ההגנה העצמית. אך אם תוכח חריגה מהתגובה הסבירה – הוא עשוי לעמוד בפני כתב אישום.
ייעוץ משפטי הוא קריטי – כבר מהשלב הראשון
האירוע מדגיש עד כמה חשוב לפנות לייעוץ משפטי כבר משלב החקירה. טעויות בשלב זה עלולות להוביל להחמרת כתב האישום, לפספוס טענות הגנה ולהחרפת העונש. עו"ד רובי גלבוע, בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה במערכת המשטרתית וכיום עורך דין פלילי מוביל, יודע לזהות כשלים חקירתיים, לפרק תשתית ראייתית ולהוביל אסטרטגיה משפטית שתשיג את התוצאה המשפטית הטובה ביותר.
זומנתם לחקירה? שוקלים להחזיק נשק? נדרשתם למעצר בית?
אם אתם מתמודדים עם חקירה, מעצר או כל הליך פלילי – אל תישארו לבד. פנו לייעוץ משפטי של עורך דין פלילי מנוסה ומקצועי, שמכיר לא רק את החוק – אלא גם את דרך הפעולה של גורמי האכיפה.
משרד עו"ד רובי גלבוע מלווה חשודים ונאשמים בכל הארץ – בדיסקרטיות מלאה, בליווי אישי ובאסטרטגיה חכמה.
לסיכום הנשק שקיבלתם אמור לשמש אתכם רק במקרים ספציפיים שבהם הסכנה מוחשית ואין כל דרך אחרת למנוע את הסכנה מלבד השימוש בנשק. הסכנה צריך שתהייה מוחשית ,ממשית ומיידית לכם או לאדם אחר.
לקריאה נוספת: הליך פלילי: משלב החקירה ועד גזר הדין – המדריך המקיף לכל חשוד ונאשם, עבירות אלימות: תקיפה, איומים ופציעה – מה הדין, איך להתגונן, ומה עושים כשהאמת מורכבת?
