כשהצדק מתעורר לחיים: סיפורו של סוכן מוסד לשעבר שמצא את עצמו בפרשת ניסיון שידול לרצח שהסתיים בזיכוי

מבוא: אדם מול מערכת

כאשר קיבלתי לייצוג את יעקב (שם בדוי), כבר היה ברור שמדובר במקרה מורכב במיוחד. כתב אישום חמור, מתוקשר, אישי – שנפרש על פני שנים רבות. יעקב, סוכן מוסד לשעבר, איש ביטחון, אסיר ציון, אדם ללא עבר פלילי – מצא את עצמו מואשם באחת העבירות החמורות ביותר: ניסיון לשידול לרצח. אבל הסיפור האמיתי רחב בהרבה – והוא סיפור על צדק, מערכת אכיפה שנחפזת, הטיות מודעות או לא, וזכויות יסוד שנרמסות.

סוכן מוסד ואסיר ציון – מהתהילה לחשד

יעקב עלה מאתיופיה בשנות ה-80, לאחר שפעל בסודן בשליחות המוסד להעלאת יהודי אתיופיה. הוא נעצר, עונה, שהה בכלא הסודני, אך לא נשבר. לאחר שובו לישראל, הוענקו לו מדליה, אות ממלכתי מראש הממשלה והוקרה ציבורית רחבה. אדם שנתפס בעיני קהילתו כגיבור – מצא עצמו לפתע יושב בחדרי חקירות, כשידיו ורגליו אזוקות, מואשם בקשירת קשר לרצח.

הפרשה נפתחה בשנת 2015, כששני תושבי הפזורה הבדואית העבירו מידע מודיעיני לימ"ר נגב, לפיו יעקב וחברו אבנר (שם בדוי) מתכננים לרצוח את גרושתו של אבנר ואת בן זוגה החדש. הטענה הייתה שיעקב שימש מתווך בין אבנר לבין "הרוצחים הפוטנציאליים". האישום נגד יעקב – התבסס על עדויות, הקלטות, דיבובים וראיות נסיבתיות. אלא שבמהלך המשפט התגלה סיפור אחר לגמרי.

האישום הראשון: אלימות במשפחה – תמונה מורכבת

אני לא ייצגתי את אבנר, אבל חשוב לי לתאר את המקרה על מנת שהדברים יהיו ברורים לקוראים. כתב האישום נגד אבנר כלל טענות לעבירות מין, אלימות ואיומים כלפי אשתו לשעבר. עיקר ההסתמכות הייתה על עדות האישה, ולצידה עובדים סוציאליים, חוקרים, וחברים. אבל גם שם – התגלו סתירות בין הגרסאות. חלק מהטענות הופיעו לראשונה רק כעבור ארבע שנים מהאירועים הנטענים. הפער הזה – בין הגרסה הראשונית לבין זו המאוחרת – היה קריטי עבור מרשי – יעקב.

חקירה או הטיה? התנהלות חריגה נגד סוכן מוסד לשעבר

אחת מנקודות השפל של התיק הייתה אופן החקירה של יעקב. אדם בן 70, ללא עבר פלילי, בעל רזומה בטחוני יוצא דופן – הוא נחקר באינטנסיביות, כשהוא כבול, שעות רבות ללא מזון, תוך שימוש בשפה משפילה. אחד החוקרים אף אמר בעדותו: "שידול לרצח לא חוקרים בכפפות של משי". החוקר, כשנשאל על עברו של יעקב כאסיר ציון, השיב: "זה לא מעניין אותי".

כאשר העליתי את טענותיי בבית המשפט, אלה לא נשארו בגדר טענה. השופטים עצמם ציינו בפסק הדין כי "גישה זו, בה החוקר לא היה מוכן אפילו לבחון מחדש את הנחותיו נוכח שאלות טובות מאוד של הסנגור, מעוררת אי נוחות רבה", וכי מדובר ב"תמרור אזהרה" על איכות החקירה.

חשיפת האמת: חומר חסוי, תשלום לעד, וזיכוי

בזכות ניסיוני הרב בתחום המודיעין, ידעתי לאן לכוון את האסטרטגיה המשפטית בכדי שהצדק יצא לאור. ביקשתי לחשוף חומר חקירה חסוי, בטענה כי יש יסוד להאמין שאחד העדים המרכזיים שהעביר לכאורה את המידע המודיעיני לגבי יעקב, קיבל טובת הנאה מהמשטרה. לאחר מאבק משפטי, נחשף – ואושר: העד שהעביר את הידיעה המודיעינית אכן קיבל כסף עבור עדותו. זו נקודת שבר אמיתית בתיק. עד מודיעיני שמקבל תשלום – לא יכול להיחשב עד תמים. יש לו אינטרס מובהק.

בעקבות חשיפת החומר – הפרקליטות חזרה בה מהאישום. אך מיד לאחר מכן – ערערה. בית המשפט העליון החזיר את התיק  למחוזי ששוב החליט לחשוף ראיה נוספת ואז שוב ערערה. מדובר במציאות נדירה, תקדימית – שבה המדינה מושכת כתב אישום פעמיים באותו התיק, ומערערת פעמיים.

בית המשפט העליון העיר לפרקליטות: "לא ייתכן שכל פעם תחשפו עוד ועוד, למה לא עשיתם זאת מראש?" ובכך הצביע על התנהלות קלוקלת של המערכת ונתן לה הערת אזהרה על התנהלותה.

התחושות האישיות: צדק מאוחר מדי

יעקב נשא על גבו משקל כבד. במשך שנים בהן המשפט התנהל הוא חי תחת עננה של עונש אפשרי של  20 שנות מאסר. גם כאשר שוחרר למעצר בית, הוא חי תחת פחד מתמיד, ניתוק ממשפחתו ובושה אדירה. אני זוכר משפט שאמר לי בתחילת הדרך: "אני מכיר מה זה כלא. תן לי למות בבית, לא שם".

הזיכוי הראשון היה נקודת מפנה. אך הערעורים החוזרים של הפרקליטות – החזירו אותו לאותו סיוט. רק לאחר שורת מאבקים משפטיים מתמשכים, הגיע הזיכוי המוחלט לאחר ניהול הליך הוכחות עד תום. זה היה רגע של הקלה – אך גם של עצב: שום ניצחון משפטי לא מחזיר את השנים האבודות.

מסקנות: לא רק ניצחון – אלא קריאה לשינוי

יעקב זוכה – לא בגלל מזל, אלא בגלל חקירה נגדית נחושה, בקיאות עמוקה בפרקטיקות החקירה, ונחישות בלתי מתפשרת לחשוף את האמת. לאור עברו המרשים של יעקב והאמונה המלאה שלי בחפותו, גם אני לקחתי את התיק הזה באופן אישי. הרגשתי שאני נלחם על אמת שחייבת לצאת לאור. כשהתקבל הזיכוי, הרגשתי הקלה אישית שקשה לי לתאר אותה. תיק זה מוכיח עד כמה חשוב להבין כיצד המשטרה פועלת – ולהטיל ספק גם כאשר נראה שהכול "סגור".

התיק הזה חושף משהו עמוק יותר: התחושה שמוצאו של יעקב השפיע על התפיסה שלו כ"מסוכן". כפי שאמרתי לאורך המשפט: "אם הוא לא היה אתיופי – ייתכן שלא היה מוגש כתב אישום בכלל".

הצדק אולי מתעכב – אך לא נעצר: ניסיון שידול לרצח זיכוי

בסופו של דבר, זה היה סיפור של אדם שנאבק על שמו הטוב. סוכן מוסד לשעבר, שלחם על זכויות בני עמו, על זכותם להגיע לארץ ישראל ועל חירותם, נאלץ להיאבק הפעם – על חירותו האישית במדינה שהוא כל כך אוהב. המשפט הזה לא רק זיכה אותו – הוא העיר מערכת שלמה לחשיבה מחודשת. ניסיון שידול לרצח זיכוי

לקריאה נוספת: סוכן מוסד הואשם בשידול לרצח – וזוכה בבית המשפט, סוכן מוסד זוכה משידול לרצח: "אם הוא לא היה אתיופי, לא היה תיק", סוכן מוסד לשעבר זוכה מניסיון לשידול לרצח

כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי.