פרשת הפצ"רית: מה מסתתר מאחורי העלמות הטלפון – והיכן עובר הגבול בין טעות אנוש לשיבוש חקירה?

הפרשה סביב הדלפת סרטון שדה תימן ממשיכה לטלטל את הציבור. לא רק בשל הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות החומרים שפורסמו, אלא בעיקר משום שהחשד להדלפה הופנה אל לב מערכת אכיפת החוק הצבאית, אל מי שעד לאחרונה עמדה בראשה, הפצ"רית היוצאת, האלוף יפעת תומר־ירושלמי.

בימים האחרונים, הסיפור מקבל ממד מורכב בהרבה: העלמות הטלפון הנייד של תומר־ירושלמי, נסיבות היעדרותה, והחשד לשיבוש מהלכי משפט.

זוהי פרשה רגישה במיוחד לא רק בשל תוכן החשדות, אלא בגלל האישה שניצבת במרכזה.

החוק אמנם שווה לכולם — אך כשבמרכז החקירה נמצאת מי שעמדה בראש התביעה הצבאית, כל פעולה, וכל התנהלות מקבלים משמעות ציבורית ומשפטית מוגברת

.

תמונה: ChatGPT

מה קרה ביום העלמות הטלפון (לפי הפרסומים בתקשורת)

ככל שהצטברו פרטים חדשים, התברר כי העלמות הטלפון אינה פרט צדדי אלא ליבה של הפרשה. לפי הדיווחים, תומר־ירושלמי עזבה את ביתה בבוקר, ולאחר מכן נמצאה מכוניתה נטושה סמוך לחוף הצוק. בסמוך לכלי הרכב נמצא מכתב, שבתקשורת נטען כי תוכנו העלה חשש ממשי לשלומה.

לאחר מכן הוגדרה כנעדרת. כוחות גדולים של משטרה ומתנדבים הוזנקו לאזור, והחיפושים נמשכו שעות ארוכות. האירוע קיבל אופי דחוף — גם מההיבט האנושי וגם מההיבט הציבורי.

הדרמה הגיעה לנקודת מפנה כאשר לפי הפרסומים, תומר־ירושלמי התקשרה לבעלה, לא מהטלפון שלה, אלא מטלפון שלטענתה קיבלה מאדם כלשהו בחוף. היא מסרה את מיקומה ובהמשך אותרה כשהיא בחיים וללא פגיעות.

אלא שבאותו שלב התברר פרט מרכזי: הטלפון הנייד האישי שלה לא נמצא ברשותה. לפי פרסומים בתקשורת, לשאלת החוקרים ענתה תומר-ירושלמי שהיא אינה יודעת היכן הוא ולא זוכרת מה עשתה איתו.

מבחינת חקירה פלילית, מדובר ברגע קריטי. טלפון נייד של חשוד מרכזי בהדלפה הוא מאגר מידע עשיר: תכתובות, נתוני מיקום, יומני שיחה והקלטות. כאשר מכשיר כזה נעלם בדיוק ביום שבו בעליו נעדר שעות ארוכות - השאלה אינה "איפה הוא", אלא למה הוא לא נמצא.

למה העלמות טלפון עשויה להגיע לכדי עבירת שיבוש מהלכי משפט?

עבירת שיבוש מהלכי משפט אינה דורשת כוונה מפורשת לפגוע בחקירה. די בכך שהפעולה או המחדל פגעו בפועל באפשרות להגיע לחקר האמת, ושניתן היה לצפות זאת. כלומר: גם אם מעשה נובע ממצוקה, לחץ או בלבול, הוא עדיין עלול לקבל משמעות פלילית אם נוצרה בשל כך פגיעה ראייתית.

אני מניח שהחקירה בוחנת בין היתר:

• האם היעדר הטלפון מנע חשיפת מידע רלוונטי?

• האם ניתן היה לצפות כי מעשה כזה יפגע בחקירה?

• האם קיימת זיקה חקירתית בין מועד ההיעלמות פרסום הפרשה והתקדמות החקירה?

התשובות לשאלות הללו הן שתקבענה אם מדובר בהתנהלות אנושית במשבר או במעשה שעשוי להוות שיבוש מהלכי משפט. העובדה רלוונטית שבעתיים כאשר מדובר במי שמכירה היטב את התנהלות הגוף החוקר ופועלת כדי לסכל את התקדמות החקירה

ומה לגבי הסרטון עצמו? שאלת המהימנות

אחד ההיבטים המרכזיים בפרשה הוא לא רק מי הדליף, אלא מה טיב הסרטון שהודלף. לפי טענות שעלו בתקשורת ובזירה הציבורית, נטען כי הסרטון עבר עריכה, חיתוך או "בישול"  בטרם הודלף לציבור.

מבחינה משפטית, מדובר בהיבט משמעותי במיוחד: חומר ראיות שטרם הגיע להגנה מפורסם בעיצומה של חקירה רגישה ומשמעותית הפרסום עצמו יכול לעלות לכדי "שיבוש הליכי חקירה". הוסף לזה סרטון שעריכתו מוטלת בספק אינו יכול להיחשב לראיה קבילה טרם נבחן על ידי מומחים לזיהוי דיגיטלי ואינו מטופל כמקובל בשרשרת הראיות וחומרי חקירה.

 לפני שמבינים מה הסרטון מוכיח צריך להבין מהו הסרטון המקורי, כיצד נשמר, מי החזיק בו, והאם נעשו בו שינויים, ושאלת השאלות: מי ביצע את השינויים ולמה? מי היה מודע לשיבוש הראיתי הזה ומי נטל בו חלק? שינוי עריכה שכזה דורש שותפים מקצועיים שבידם הידע לערוך את הראיה. האם הם נעשו על ידי החוקרים או שהשינוי נעשה על ידי גורם חיצוני שאינו קשור לחקירה?

דווקא כאן מתחדדת חשיבותה של חקירה יסודית לא רק לגבי ההדלפה, אלא לגבי החומר עצמו.

היבט נוסף: העדכונים לבג״ץ והדיוק שבדיווחים

לצד הסוגיות סביב הטלפון והסרטון, נבחנת גם השאלה האם המידע שהועבר לבג״ץ על ידי גורמים רשמיים היה מלא ומדויק. אם יתברר שבית המשפט העליון קיבל מידע חלקי, מטעה או לא שלם, המשמעות המשפטית עשויה להיות כבדת משקל ומשמעותית עד מאוד, בעיקר שמדובר בגורמי אכיפה ומשפטנים בכירים.

פרשת הפצ"רית

החקירה בפרשת הפצ"רית נמצאת בעיצומה, וטרם התגבשו מסקנות נחרצות, אך ברור כי נושא אחד נמצא בלב החקירה: הטלפון הנייד שנעלם ומה שנמצא או לא נמצא עליו.

הקו בין מצוקה אישית לבין עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט הוא דק ורגיש. בזהירות יתרה ומבלי לקבוע מסמרות, ניראה שהעלמות הטלפון היא תרגיל סנגורי, המשטרה והפרקליטות יצטרכו לשוב ולבחון את מחקרי התקשורת באותו המועד, איכונים וכדומה על מנת לגבש עמדה.  

עד אז, חזקת החפות עומדת במלואה אך גם החובה המערכתית לחקור באומץ ובשקיפות.

זוהי פרשה שעשויה לקבוע תקדימים לא רק בנוגע למעורבים בה, אלא בנוגע לאופן שבו מערכת אכיפת החוק מתמודדת עם משבר אמון פנימי וחיצוני מסוג שלא נראה כאן שנים.

לקריאה נוספת: הדלפת סרטון חיילים משדה תימן – מבט משפטי על גבולות החקירה והפרסום

עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר.

כל המידע במאמר זה מבוסס על הפרסומים בתקשורת ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

עורך דין פלילי באשקלון I עורך דין פלילי באשדוד I עורך דין פלילי בקריית גת I עורך דין פלילי בבאר שבע I עורך דין פלילי בדרום I עורך דין פלילי אשקלון