כתב אישום על תקיפת בת זוג: אלימות במשפחה במקום מאסר בפועל - שיקום

עבירות אלימות במשפחה, ובמיוחד אלו המכוונות כלפי בן או בת זוג, הן מן החמורות ביותר בספר החוקים. הן פוגעות בביטחון ובחוסן של התא המשפחתי, ומהוות הפרה בוטה של אמון בסיסי. במקרים אלה, הנטייה הטבעית היא לגזור על הנאשם את הדין במלוא החומרה. אך מה קורה כאשר מאחורי המעשה עומד אדם שבור, שזועק לשיקום, ורגע של אובדן שליטה הוא תוצר של מצוקה נפשית ואישית ממושכת? במאמר זה, אשתף אתכם בסיפורו המורכב של לקוח שייצגתי. סיפורו של אלי (שם בדוי) הוא לא רק על עבירות אלימות, אלא על נסיבות חיים, על החשיבות של הבנת המצב הנפשי של הנאשם, ועל הדרך לשיקום – גם כשהדלתות נראות סגורות.

Photo by Pixabay

האירוע ששינה הכול: על רגע של קושי שהפך לכתב אישום חמור

על פי כתב האישום שהוגש נגד אלי, הוא הואשם בשתי עבירות חמורות כנגד בת זוגו: תקיפת בת זוג ואיומים, לפי סעיפים 382(ב) ו-192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

חוקים אלו נועדו להגן על קורבנות אלימות במשפחה ולקבוע עונשים משמעותיים למפרים אותם.

כתב האישום תיאר שני אירועים אלימים, כשהחמור מביניהם התרחש בנוכחות ילדיהם הקטינים של בני הזוג: לאחר ויכוח קשה, אלי הואשם כי הכניס בכוח את אצבעותיו לעינה של המתלוננת. עבירה כזו, מצדיקה עונש מאסר בפועל כבד, במיוחד בנסיבות מחמירות.

הסיטואציה של אלי הייתה מורכבת וקשה במיוחד:

• עבר פלילי מכביד: לאלי היה עבר עשיר של עבירות אלימות, רכוש וסמים.

• מאסר על תנאי: מאסר על תנאי שריחף מעל ראשו, איים להפעיל עונש מאסר מצטבר.

• התמודדות אישית: למרות עברו, אלי היה שרוי במצוקה אישית שדחפה אותו לקצה. מתחת לפני השטח הסתתרו קשיים נפשיים ותלות שדרשו טיפול ולא רק ענישה.

התביעה דרשה להרשיע אותו ולהטיל עליו עונש מאסר בפועל, בצירוף הפעלת המאסר על תנאי.

בקשת מעצר עד תום ההלכים

מיד לאחר הגשת כתב האישום התבקש מעצרו של אלי עד לתום ההלכים בעילת מסוכנות והעובדה שיש לו מאסר מותנה על עבירה דומה. לאחר לימוד חומר הראיות בדיון בו התבקש מעצרו טענתי לחולשה בראיות לכאורה ולכרסום משמעותי באיכותן. בית המשפט קיבל את הטענות ושחרר את אלי למעצר בית בבית הוריו.

לחימה על השיקום: אלימות במשפחה שיקום והתעקשות מול התביעה

בשלב התקדמות ההליכים שוחחתי עם אלי לצורך תיאום ציפיות. אלי הביע חרטה, הבין את הטעות שלו וביקש להשתדל לשמור על התא המשפחתי והביע רצון עז לשקם דרכיו. אלי רצה לקבל הזדמנות נוספת ולטפל בעצמו על מנת למנוע אלימות במשפחה שלו בדרך של שיקום.

סיכמנו שאלי יודה בכתב אישום מתוקן שגרע את העבירה החמורה של תקיפה באמצעות הכנסת האצבעות לעניי בת זוגו ואת החבלה שהינה נסיבה מחמירה.

בשלב הטיעונים, במסגרת הסדר טיעון, אלי הודה בעבירות המיוחסות לו. אולם, הסדר הטיעון לא נגע בשאלת העונש, והוחלט כי אלי יופנה לשירות המבחן על מנת שיערוך עליו תסקיר.

במקרים כאלה, שירות המבחן אמור לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לאתר את שורשי הבעיה, ולהמליץ בפני בית המשפט על אפיקי טיפול מתאימים.

אולם, במקרה של אלי, לאור עברו המכביד, שירות המבחן התרשם כי הוא אינו כשיר לטיפול שיקומי ולא המליץ על ענישה טיפולית, מה שהותיר את דרכו של אלי חסומה.

על אף זאת, התעקשתי ללכת עם האמת שלי כסנגור. עמדתי בפני כבוד השופט חיים נחמיאס בבית משפט השלום באשקלון, והצגתי בפניו את הצדדים הנסתרים של הסיפור.

הדגשתי כי למרות שהתסקיר לא המליץ על טיפול, אלי מביע רצון אמיתי וכנה לשינוי. טענתי כי מאסר בפועל רק ידרדר את מצבו, ינתק אותו ממשפחתו ויסגור בפניו כל אפיק שיקום עתידי.

הדגשתי כי מאחורי כתב האישום עומד אדם במצוקה, אשר זקוק למסגרת טיפולית כדי להשתקם ולמנוע את הישנות המעשים.

צו מבחן: מכשיר לשינוי במקום עונש מאסר

כאן נכנס לתמונה הכלי החשוב של "צו המבחן". צו זה הוא הליך שיקומי במהותו, אשר נותן הזדמנות לנאשמים בעלי פוטנציאל שיקומי לעבור תהליך ממושך ומפוקח, במקום להישלח לכלא.

בצו מבחן, הנאשם מלווה על ידי קצין מבחן, עובר טיפולים מותאמים אישית ועליו לעמוד בתנאים שנקבעים על ידי בית המשפט. במקרה של אלי, שירות המבחן אמנם לא המליץ על כך, אך כבוד השופט נחמיאס הבין את הנסיבות הייחודיות של המקרה ואת המצוקה האמיתית שבה היה שרוי.

כבוד השופט קיבל את עמדתי, וחזר על הדברים המדויקים שאמרתי בפניו: "הנאשם זועק לטיפול, הוא חפץ בשיקום ויש לאפשר לו את הדרך" (מתוך פרוטוקול גזר הדין, עמ' 2, שורות 22-26). הוא הכיר בכך שהצורך של אלי בשיקום היה כה חזק, עד ששווה היה לסטות מההמלצה של שירות המבחן ומהנורמה המקובלת במקרים דומים.

במקום לשלוח את אלי למאסר בפועל, נגזר עליו:

1. צו מבחן למשך 18 חודשים – תנאי טיפולי שנתן לו את המסגרת והכלים הדרושים לשינוי.

2. מאסר על תנאי – אשר יופעל אם יעבור עבירה דומה בעתיד.

3. התחייבות כספית – התחייבות בסך 25,000 ש"ח שלא יעבור עבירות אלימות כלפי בת זוגו.

תמונה: Pexels Photo by Anete Lusina

הצלחה שמשנה חיים: ממאסר לשיקום

המקרה של אלי מוכיח כי המערכת המשפטית יכולה להיות לא רק עונשתית אלא גם שיקומית. ההחלטה של בית המשפט להעדיף שיקום על פני מאסר אפשרה לאלי לקבל הזדמנות אמיתית לשנות את חייו, לטפל בבעיות היסוד שהובילו אותו למעשיו ולשקם את הקשר עם משפחתו.

עבודתי כסנגור היא לא רק להתווכח על סעיפי חוק יבשים, אלא גם להילחם על חייו, עתידו וכבודו של הלקוח. היכולת לזהות את הפוטנציאל לשיקום, להציג אותו בפני בית המשפט ולשכנע אותו לסטות מהנורמה המקובלת – זוהי מהות הייצוג המשפטי.

במקרה של אלי, זה לא היה פשוט, אך המאבק הניב תוצאה שהיא הרבה מעבר להצלחה משפטית. היא הצלה של עתיד.

לקריאה נוספת: עבירות אלימות: ייצוג משפטי מקצועי במקרים מורכבים, מכתב אישום חמור ועד עונש מינימלי – האם אפשר לשנות גורל של תיק פלילי? , כשהמערכת מבינה: איך שוטר קיבל אי הרשעה בעקבות אירועי ה- 7 באוקטובר, כשסכין מחליפה מילים: סיפורו של נער שכמעט שילם מחיר כבד על רגע של אלימות, אלימות במשפחה: כשמגיעה תלונת שווא – איך פועלים ומגינים על שמכם הטוב?

עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר.

כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי.