בריחה משוטרים, שיבוש ראיות ונהיגה בשכרות שהסתיימה בהרשעה קלה בלבד: בזכות ניתוח משפטי מדויק, כתב אישום חמור הופך לעבירת תעבורה קלה
- עו"ד רובי גלבוע
- לפני 4 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
שעת ערב שגרתית בעיר שדרות. אלעד כהן (שם בדוי), בחור צעיר בן 23, נוהג ברכבו הפרטי בדרך הביתה אחרי מפגש עם חברים. שוטר תנועה מסמן לו לעצור לבדיקה שגרתית.
אלעד, מופתע ומבולבל, ממשיך בנסיעה כאשר הניידת דולקת אחריו וכורזת לו לעצור, הוא פונה ימינה לאחד הרחובות, ועוצר לבסוף ליד אחד הבניינים.
השוטרים ניגשים אליו, ריח אלכוהול קל נישא באוויר. הם מבקשים שינשוף למכשיר הינשוף – והתוצאה? 490 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, הרבה מעל המותר בחוק.
באותו ערב, נפתח נגדו תיק תעבורה מהחמורים שיש: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, מסירת פרטים כוזבים ואי ציות לשוטר.
מהר מאוד, התביעה המשטרתית מבקשת מבית המשפט לעצור אותו עד תום ההליכים, תוך שהיא מציגה אותו כנהג מסוכן לציבור: “מי שנמצא עם ריכוז כזה של אלכוהול, צריך להיות מאחורי סורג ובריח”, טענה התביעה.
נהיגה בשכרות – זו לא טעות קטנה, אלא סכנה של ממש!
חשוב לי להדגיש: נהיגה בשכרות היא אחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר. אלכוהול, גם בכמות שנראית "מינימלית”, משבש את שיקול הדעת, את זמן התגובה ואת היכולת לשלוט ברכב.
נהגים שיכורים אחראים מדי שנה לעשרות תאונות קטלניות ולפגיעות חמורות בגוף ובנפש. בתי המשפט נוהגים להחמיר מאוד בענישה בעבירות כאלה – ובצדק.
התערבות משפטית של עורך דין פלילי ועורך דין תעבורה אינה באה כדי "להצדיק” את ההתנהגות, אלא כדי לוודא שכל הליך מתנהל בהתאם לחוק ולראיות בלבד.
אין דבר חשוב יותר מביטחון הציבור בכבישים, אך גם אין מקום להרשעה כאשר התשתית הראייתית אינה מבוססת כדין.
המסגרת החוקית – אילו עבירות יוחסו לו ומה הן אומרות בעצם
נהיגה בשכרות – סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א–1961
החוק קובע כי אדם הנוהג ברכב כשבדמו או באוויר נשוף ריכוז אלכוהול העולה על המותר, דינו מאסר עד שנתיים או פסילת רישיון לתקופה ממושכת.המטרה של סעיף זה היא להגן על הציבור מפני נהגים שמאבדים שליטה עקב השפעת אלכוהול – גם אם לא נגרמה תאונה בפועל.
נהיגה בקלות ראש – סעיף 62(2) לפקודת התעבורה
המשמעות: נהיגה שמסכנת את הציבור, גם אם הנהג לא היה שיכור. מדובר בהתנהגות רשלנית – מהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, אי שמירה על מרחק ועוד.
מסירת פרטים כוזבים לשוטר – סעיף 62(4) לפקודת התעבורה
החוק רואה בחומרה מצב שבו נהג מוסר לשוטר פרטים שקריים לגבי זהותו או נסיבות הנהיגה. מדובר בעבירה פלילית לכל דבר, שכן היא פוגעת ביכולת המשטרה לאכוף את החוק.
אי ציות לאות שוטר במדים – תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א–1961
נהג שמסרב לעצור למרות ששוטר סימן לו, מבצע עבירה עצמאית. גם אם לא אירע נזק – עצם אי הציות לשוטר נחשב פגיעה בסדר הציבורי ובסמכות החוק.
איך מתחילים לפרק כתב אישום כזה
כאשר קיבלתי את התיק, עברתי בקפדנות על חומר הראיות: דו"חות הפעולה, דוחות הינשוף, תיעוד הווידאו מהשטח ועדויות השוטרים.
ומה שמצאתי היה משמעותי: חוסר עקביות בין דוחות השוטרים, פערים בזמנים ועדויות שאינן מתיישבות עם תיעוד הבדיקות.
אחד השוטרים, לדוגמה, ציין כי ראה את הנהג "זורק כוס מידו” — אך לא נמצאה כלל כוס בשטח.
לאחר שחזור המסלול הוברר כי לא תתיכן הטענה לקשר עין רציף. עוד התברר כי למרות טענת השוטרים שהבחינו באלעד כמי שנהג ברכב בעת שהגיעו לרכב, כאשר השוטרים הגיעו אליו - אלעד היה מחוץ לרכב ולא ישוב ברכב.
עוד הוברר כי היתה קיימת בעיה בהפעלת מכשיר ה"ינשוף".
כל אלו פרטים טכניים בעיני הציבור, אבל בעולם המשפט – הם ההבדל בין הרשעה חמורה לבין כתב אישום שקרס.
מכתב אישום חמור – להסדר טיעון שקול
לאחר שהצגתי בפני התביעה את שלל הכשלים: לא היה קשר עין רציף עם הרכב של אלעד במסלול הנסיעה, אלעד היה מחוץ לרכב כאשר השוטרים הגיעו אליו, לא נמצאה כוס שנטען שנזרקה מהרכב ובנוסף הבעיה בהפעלת הינשוף. עמדתי על כך שאין בסיס ראייתי מספיק לעבירת השכרות.
במקום זאת, נוהל משא ומתן ממוקד שהוביל להסדר טיעון. כל העבירות החמורות, ובהן: נהיגה בשכרות, מסירת פרטים כוזבים ואי ציות לשוטר – נמחקו.
אלעד הודה לבסוף בעבירה אחת בלבד: נהיגה בהעדר שליטה ברכב, לפי תקנה 26(4) לתקנות התעבורה.
מה אומר החוק על "נהיגה בהעדר שליטה"?
תקנה 26(4) לתקנות התעבורה קובעת כי על הנהג "להיות בשליטה מלאה ברכב בכל עת".
המשמעות: גם אם לא הוכחה שכרות, עצם העובדה שהנהג איבד אחיזה ברכב (לרגע, בגלגל, או בהתנהגות בלתי זהירה) – מהווה עבירה קלה.
זו אחת מעבירות התנועה הפחות חמורות, שאינה כרוכה בפסילה אוטומטית ואינה נושאת מאסר.
הכרעת הדין וגזר הדין
בית המשפט קיבל את ההסדר, הרשיע את אלעד בעבירה הקלה בלבד, וציין בהחלטתו: "לאחר ששקלתי את חומרת העבירה מצד אחד ואת הודאת הנאשם ועברו מצד שני – מצאתי לכבד את ההסדר".
במקום מאסר או פסילה ארוכה, נגזרו על אלעד:
פסילה על תנאי ל-4 חודשים בלבד.
חתימה על התחייבות כספית בסך 2,000 ש"ח שלא לבצע עבירות דומות.
רישיונו לא נפסל בפועל, הוא יצא ללא קנס נוסף וכמובן ללא מאסר.
מעבר לתוצאה המשפטית – לקח חשוב לכל נהג ונהגת
נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא עבירה חמורה שמסכנת את הציבור, אך לעיתים הראיות אינן מספיקות או שבוצעו טעויות מהותיות באופן איסוף הראיות או בהפעלת מכשיר הינשוף.
התפקיד של עורך דין תעבורה מנוסה הוא לא לזלזל בעבירה, אלא לוודא שההליך הפלילי מתנהל בצורה הוגנת ושכל ראיה נבחנת במדויק. כך נשמר גם האיזון בין שמירה על שלום הציבור לבין שמירה על זכויות הנאשם.
סיכום
הסיפור של אלעד הוא תזכורת לכך שמערכת המשפט לא מתנהלת על פי תחושת בטן, אלא על פי ראיות, פרוצדורה וחוק. בזכות בחינה יסודית של חומר הראיות והבנה מעמיקה של מערכת האכיפה, ניתן לעיתים להפוך תיק חמור לתוצאה מאוזנת והוגנת, זאת מבלי לטשטש לרגע את חומרת הנהיגה בשכרות ואת הצורך להוקיע אותה מהכביש.
לקריאה נוספת:
עו"ד פלילי באשקלון רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר.
המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.
עורך דין פלילי באשקלון I עורך דין פלילי באשדוד I עורך דין פלילי בקריית גת I עורך דין פלילי בבאר שבע I עורך דין פלילי בדרום I עורך דין פלילי אשקלון
