מהי נהיגה בקלות ראש?

נהיגה בקלות ראש היא נהיגה שאינה עומדת ברמת הזהירות המצופה מנהג סביר, גם אם אינה נהיגה פרועה. מדובר במקרים שבהם חוסר תשומת לב או היעדר זהירות מספקת גורמים לתאונה, כאשר העונש בחוק יכול להגיע עד שנתיים מאסר או פסילת רישיון ממושכת.

האם פגיעה בהולכת רגל במעבר חצייה תמיד מובילה לעונש חמור?

לא בהכרח. גם כאשר נהג פוגע בהולכת רגל במעבר חצייה, בית המשפט והתביעה בוחנים את נסיבות האירוע: רמת הפגיעה, עברו התעבורתי של הנהג, הוכחות כמו סרטוני מצלמות, ומהירות הנסיעה. במקרים של מעידה רגעית, עבר נקי ופגיעה קלה, ניתן להגיע לענישה מתונה ומאוזנת.

כיצד ייצוג משפטי מקצועי השפיע על תוצאות התיק המתואר במאמר?

במקרה המתואר במאמר נבחנו סרטוני מצלמות, דו"חות בוחן ועדויות, והוכח כי הנהג לא השתמש בטלפון, לא נסע במהירות מופרזת ולא ביצע פעולה מסיחת דעת, והפגיעה הייתה קלה. הצגת התמונה המלאה בפני התביעה ובית המשפט הובילה להסדר טיעון מתון ולענישה מידתית ללא קנס וללא מאסר מותנה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין תעבורה אחרי תאונת דרכים במעבר חצייה?

מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה כבר בשלבי החקירה הראשוניים, במיוחד כאשר נחקרת עבירה של נהיגה בקלות ראש או תאונה במעבר חצייה. ייעוץ משפטי מוקדם מאפשר לבחון את חומר הראיות, לזהות כשלים אפשריים ולגבש קו הגנה שיכול להשפיע באופן משמעותי על העונש ועל הרישום התעבורתי.

נהיגה בקלות ראש: תאונת דרכים במעבר חצייה שהסתיימה בעונש מתון

עו"ד רובי גלבוע
לפני יומיים
זמן קריאה 3 דקות

ערב קיצי ושקט באשקלון. ברחוב אורט, סמוך לצומת הומה, חוצה הולכת רגל את מעבר החצייה כשהיא דוחפת עגלת תינוק. במקביל, רכב הונדה כסוף מתקרב אל הצומת. מאחורי ההגה יושב דוד (שם בדוי), בן 75, נהג ותיק ונורמטיבי, ללא עבר תעבורתי משמעותי.

ברגע אחד קצר של חוסר תשומת לב, כזה שיכול לקרות לכל נהג, דוד לא הבחין בהולכת הרגל בזמן. הוא המשיך בנסיעה, פגע קלות בעגלה ובאישה, וגרם לחבלתה. הולכת הרגל פונתה לבדיקה בבית החולים, העגלה ניזוקה, אך למרבה המזל התינוקת לא נפגעה כלל. היה כאן נס גדול!

כך נפתח תיק תעבורה שנשא בחובו פוטנציאל להרשעה חמורה, אך לבסוף הסתיים באופן מאוזן ומתון בזכות בחינה משפטית מדויקת ועמידה נחושה על נסיבות האירוע.

כתב האישום: שלוש עבירות, אירוע אחד רגעי

המדינה ייחסה לדוד שלוש עבירות לפי פקודת התעבורה ותקנותיה:

נהיגה בקלות ראש — סעיף 62(2) לפקודת התעבורה

מדובר בנהיגה שלא עומדת ברמת הזהירות המצופה מהנהג. לא נהיגה פרועה, אלא היעדר תשומת לב מספקת שהוביל לתאונה. העונש המרבי: עד שנתיים מאסר או פסילה ממושכת.

אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה — תקנה 67(א)

תקנה המחייבת נהג להאט ואף לעצור כשיש הולך רגל במעבר חצייה — האחריות היא על הנהג, גם אם הולך הרגל לא הבחין בו.

התנהגות הגורמת נזק — תקנה 21(ב)(2)

תקנה כללית המחייבת כל נהג לנהוג כך שלא יסכן אדם או רכוש.

ניהול ההגנה: צפייה בסרטון ששינתה את התמונה

לאחר קבלת הייצוג, נבחנו כל חומרי הראיות: דו"ח בוחן התנועה, עדויות השוטרים והולכת הרגל, תצלומי הזירה וגם סרטון ממצלמות עיריית אשקלון.

לאחר בדיקת הסרטונים וחומר הראיות התבררה תמונה ברורה:דוד לא השתמש בטלפון, שתי ידיו היו על ההגה, מבטו מופנה לכביש.לא הייתה מהירות חריגה.לא היה גורם מסיח דעת.והפגיעה, קלה מאוד, ללא נזק לרכב או פגיעה בתינוקת. במזל גדול!

מכלול הנתונים הצביע על אירוע ברף הנמוך ביותר של "נהיגה בקלות ראש".ניהלתי מו"מ מול התביעה, והצגתי תמונה של נהג אחראי שנקלע לרגע של "בלק אאוט", כזה שאינו מצליח להסביר כיצד לא הבחין בהולכת הרגל למרות ששדה הראייה היה פנוי לחלוטין.

התביעה, לאחר בחינה, הסכימה לראות באירוע מעידה רגעית ולא התנהגות עבריינית. משם נולד הסדר טיעון מידתי ומחושב, ששקל את ותק הנהיגה של דוד ואת עברו הנקי.

הכרעת הדין: ענישה מאוזנת, ללא קנס וללא מאסר מותנה

בית המשפט לתעבורה באשדוד קבע כי הצדדים "שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים", וכי ההסדר "מאוזן ואינו חורג ממתחם הענישה ההולם".

נקבעו העונשים הבאים:

פסילה בפועל ל־45 ימים
פסילה על תנאי: חודשיים למשך שנתיים
פיצוי בסך 1,500 ש"ח להולכת הרגל
ללא קנס וללא מאסר מותנה

עונש המכיר בחומרת האירוע — אך גם בנסיבותיו האנושיות.

תזכורת חשובה לכל נהג/ת

גם נהגים ותיקים וזהירים עלולים למצוא את עצמם מעורבים בתאונה.

מעברי חצייה הם "מבצרו" של הולך הרגל: החוק מטיל על הנהגים אחריות מוגברת, מוסרית וחוקית כאחד, להאט, להביט ולוודא שחציה של הולכי רגל מתבצעת בבטחה.

ומצד שני, לא כל תאונה נובעת מזלזול: לעיתים זו טעות אנוש רגעית שבמזל גדול לא הובילה לפגיעה חמורה בהולכת הרגל ובתינוקת, ולכן במקרה הזה בהחלט ניתן היה להתחשב מבלי להרוס חיים שלמים.

סיכום - נהיגה בקלות ראש

הסיפור של דוד רון מזכיר לנו כי מאחורי כל תיק תעבורה עומד אדם.הן התביעה והן בית המשפט בחרו שלא לראות בו "עבריין תנועה", אלא נהג אחראי שנכשל לרגע — והפנים את חומרת המעשה.

לקריאה נוספת: