top of page

קטטה במועדון, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר ועונש סמלי בלבד - איך כשלים ראייתיים ושיקול דעת משפטי מנעו הרשעה חמורה

  • תמונת הסופר/ת: עו"ד רובי גלבוע
    עו"ד רובי גלבוע
  • לפני 3 ימים
  • זמן קריאה 4 דקות

לילה אחד מחוץ למועדון באשקלון

זה היה בסוף שבוע קיצי וחם באשקלון. השעה שלוש לפנות בוקר, מחוץ למועדון מוכר בחוף הים של העיר אשקלון - בליינים, מוזיקה והמון תנועה. בתוך אחת ההתקהלויות שנוצרו סמוך לכניסה התפתח עימות בין צעירים. שוטרים שהיו באזור ניגשו להפריד, ובסיטואציה הזו עמדה גם נועה לוי (שם בדוי), אם צעירה שהגיעה למועדון עם בעלה.

כשראתה את בן זוגה מוקף בשוטרים, היא ניגשה, צעקה, ניסתה לדבר עם אחד מהם והמצב התלהט בתוך שניות. השוטרים הורו לה להתרחק, והיא, נסערת ומבולבלת, ניסתה להתערב. לפי כתב האישום המקורי ודוחות הפעולה נטען כי נועה דחפה שוטר, קיללה שוטרת ואיימה עליה. נועה נאזקה והובלה לניידת כשהיא בוכה וצורחת. במהלך ההובלה לניידת, שוטרת טענה כי נועה משכה בשערה, קיללה ואיימה עליה.

מכאן נולד תיק פלילי שעל פניו נראה חמור מאוד: תקיפת שוטרים, העלבת עובד ציבור ואיומים.

תקיפת שוטרים הפרעה לשוטר במילוי תפקידו | עורך דין פלילי באשקלון רובי גלבוע
תמונה: GPT

כתב האישום: ארבע עבירות פליליות חמורות

לאחר החקירה הוגש נגד נועה כתב אישום שכלל ארבע עבירות לפי חוק העונשין:

  1. תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו – סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז–1977

    עבירה זו עוסקת במקרים שבהם אדם משתמש בכוח, אפילו מזערי, כדי למנוע משוטר למלא את תפקידו. העונש המרבי הקבוע בחוק: עד שלוש שנות מאסר.

  2. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין

    מי שמפריע לשוטר או מונע ממנו לבצע את תפקידו כחוק, דינו עד שנתיים מאסר.

  3. איומים – סעיף 192 לחוק העונשין

    שימוש באיומים כדי להפחיד או להשפיע על אדם אחר.

  4. העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין

    איסור על התבטאות הפוגעת בכבודו של עובד ציבור בזמן מילוי תפקידו.


כתב האישום תיאר התנהגות אלימה ומסוכנת לכאורה. אולם כאשר בחנתי את חומר החקירה לעומק, התמונה הייתה שונה לחלוטין.


הראיות והקשיים שחשפו תמונה אחרת

כחלק מתהליך שגרתי שאני מבצע בתיקים מסוג זה, למדתי בצורה יסודית את העדויות, את דו"חות המשטרה, עדויות אזרחים ששהו באזור המועדון והתיעוד מהמצלמות.


כבר בשלב הראשון עלו סתירות מהותיות:

  • חלק מהשוטרים תיארו כי הנאשמת נועה תקפה את השוטרים פיזית, אולם אחרים אמרו כי היא "נגעה קלות" בלבד.

  • עדויות אזרחים שנכחו במקום בכלל לא אישרו כי הייתה אלימות ממשית מצידה של נועה.

  • התיעוד מהמצלמות הסמוכות למועדון לא סיפקו הוכחה חד-משמעית למעשה תקיפה.

  • במהלך בחינת חומר הראיות, ראיתי שנטען כי במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה השוטרת טענה שנועה משכה לה את השיער וקיללה אותה .

  • הנאשמת נצפתה בתמונות ובצילומים שתיעדו את האירוע, לבושה בשמלת ערב. השמלה נמשכה בברוטליות מהגוף של נועה ונקרעה. לפי התיעוד המצולם, נועה הובלה לניידת כשהיא עם שמלה קרועה וחצי ערומה.


לאחר בחינת הראיות עלו סתירות ממשיות שערערו את אמינות דיווח השוטרים. למשל: העובדה שבמהלך הנסיעה נטען כי נועה משכה בשיער של השוטרת נסתרה לחלוטין כיוון שמהצילומים עלה כי בעת השהייה של נעה בניידת היא הייתה כבולה באזיקים כשהידים שלה מאחורי הגב, כך שהתקיפה שתיארה השוטרת בלתי אפשרית בעליל.

בנוסף, עברה של נועה הנאשמת היה נקי לחלוטין . היא שהתה במעצר יומיים לפני ששוחררה בתנאים מגבילים.

השילוב בין היעדר הוכחות חותכות, הסתירות בין העדויות, הכרסום באמינות דיווח השוטרים והאופי הנורמטיבי של הנאשמת יצר בסיס מוצק למשא ומתן משפטי.


הסדר הטיעון ותיקון כתב האישום

לאחר הליך מקצועי וענייני מול פרקליטות מחוז דרום, הושג הסדר טיעון וכל העבירות החמורות נמחקו. כתב האישום תוקן באופן משמעותי, האישומים החמורים של תקיפת שוטרים, העלבת עובד ציבור ואיומים  נמחקו.

נותרה עבירה אחת בלבד: הכשלת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה ברף הנמוך של העבירות נגד שוטר.

נועה הודתה, הביעה חרטה והסכימה לשאת באחריות לאירוע.


גזר הדין: עונש סמלי ואמירה ערכית

בית משפט השלום באשקלון קיבל את הסדר הטיעון וציין שמדובר בהסדר סביר והוגן. הוא התייחס לחלוף הזמן, לנסיבות האישיות של נועה, לעובדה שהיא אם צעירה ולכשלים המהותיים שהתגלו בראיות.

"מדובר באישום קל הרבה יותר מהאישומים המקוריים. בנסיבות אלה, יש מקום לנהוג במתינות" כך צויין בפרוטוקול.

בית המשפט גזר על נועה עונש קל במיוחד:

  • קנס של 500 ש"ח בלבד.

  • התחייבות כספית בסך 2,500 ש"ח להימנע מעבירה דומה במשך שנתיים.

  • ללא מאסר, ללא עבודות שירות וללא הרשעה נוספת.


מה בעצם אומר סעיף 275 – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו?

אנשים נורמטיביים בדרך כלל לא מבינים עד כמה "קל" להיקלע לסיטואציה של עבירה על סעיף 275 לחוק העונשין.החוק מגן על שוטרים בזמן מילוי תפקידם וזה חשוב והכרחי לתפקוד תקין של המשטרה. יחד עם זאת החוק מציב רף נמוך יחסית: מספיק שאדם יצעק כלפי שוטר, הוא יחשב כמי שמפריע לשוטר בעבודתו. אפילו הערה מילולית (אפילו לא קללה) כדי שייחשד בעבירת הפרעה לשוטר.

עם זאת, חשוב לי לציין שבהינתן הוכחות ראויות, בתי המשפט מבחינים בין התנהגות מתפרצת ברגע של לחץ ובלבול  לבין אלימות ממשית או כוונת זדון.


מסר חשוב לציבור

הסיפור הזה הוא תזכורת לכך שדווקא רגעים של לחץ או מצוקה רגשית עלולים להוביל לתוצאות קשות.מפגש טעון עם גורמי אכיפה, במיוחד בזירות רועשות או צפופות כמו מועדונים, עלול להסלים במהירות.

כל מילה, תנועה או צעקה עלולות להיתפס כהתנגדות לשוטר.לכן חשוב לשמור על קור רוח, לשתף פעולה ולפנות לייעוץ משפטי מיידי במידה ונפתחת חקירה.

 

סיכום תקיפת שוטר והפרעה לשוטר

תיק שהתחיל בכתב אישום חמור על תקיפת שוטרים הסתיים בעבירה אחת קלה בלבד ובקנס סמלי.באמצעות בדיקה משפטית מעמיקה הצלחתי להראות כי מאחורי הכותרות הדרמטיות עומדות ראיות מורכבות  ושהדין הפלילי חייב לשקף את המציאות, את ההקשר האנושי ואת האיזון הנכון בין אכיפה לצדק.

תקיפת שוטר הפרעה לשוטר


לקריאה נוספת:


עו"ד פלילי באשקלון רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר.


המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי.




bottom of page