ערב קיצי ושקט באשקלון. ברחוב אורט, סמוך לצומת הומה, חוצה הולכת רגל את מעבר החצייה כשהיא דוחפת עגלת תינוק. במקביל, רכב הונדה כסוף מתקרב אל הצומת. מאחורי ההגה יושב דוד (שם בדוי), בן 75, נהג ותיק ונורמטיבי, ללא עבר תעבורתי משמעותי. ברגע אחד קצר של חוסר תשומת לב, כזה שיכול לקרות לכל נהג, דוד לא הבחין בהולכת הרגל בזמן. הוא המשיך בנסיעה, פגע קלות בעגלה ובאישה, וגרם לחבלתה. הולכת הרגל פונתה לבדיקה בבית החולים, העגלה ניזוקה, אך למרבה המזל התינוקת לא נפגעה כלל. היה כאן נס גדול! כך נפתח תיק תעבורה שנשא בחובו פוטנציאל להרשעה חמורה, אך לבסוף הסתיים באופן מאוזן ומתון בזכות בחינה משפטית מדויקת ועמידה נחושה על נסיבות האירוע. תמונה: Gemini כתב האישום: שלוש עבירות, אירוע אחד רגעי המדינה ייחסה לדוד שלוש עבירות לפי פקודת התעבורה ותקנותיה: נהיגה בקלות ראש — סעיף 62(2) לפקודת התעבורה מדובר בנהיגה שלא עומדת ברמת הזהירות המצופה מהנהג. לא נהיגה פרועה, אלא היעדר תשומת לב מספקת שהוביל לתאונה. העונש המרבי: עד שנתיים מאסר או פסילה ממושכת. אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייה בבטחה — תקנה 67(א) תקנה המחייבת נהג להאט ואף לעצור כשיש הולך רגל במעבר חצייה — האחריות היא על הנהג, גם אם הולך הרגל לא הבחין בו. התנהגות הגורמת נזק — תקנה 21(ב)(2) תקנה כללית המחייבת כל נהג לנהוג כך שלא יסכן אדם או רכוש. ניהול ההגנה: צפייה בסרטון ששינתה את התמונה לאחר קבלת הייצוג, נבחנו כל חומרי הראיות: דו"ח בוחן התנועה, עדויות השוטרים והולכת הרגל, תצלומי הזירה וגם סרטון ממצלמות עיריית אשקלון. לאחר בדיקת הסרטונים וחומר הראיות התבררה תמונה ברורה:דוד לא השתמש בטלפון, שתי ידיו היו על ההגה, מבטו מופנה לכביש.לא הייתה מהירות חריגה.לא היה גורם מסיח דעת.והפגיעה, קלה מאוד, ללא נזק לרכב או פגיעה בתינוקת. במזל גדול! מכלול הנתונים הצביע על אירוע ברף הנמוך ביותר של "נהיגה בקלות ראש".ניהלתי מו"מ מול התביעה, והצגתי תמונה של נהג אחראי שנקלע לרגע של "בלק אאוט", כזה שאינו מצליח להסביר כיצד לא הבחין בהולכת הרגל למרות ששדה הראייה היה פנוי לחלוטין. התביעה, לאחר בחינה, הסכימה לראות באירוע מעידה רגעית ולא התנהגות עבריינית. משם נולד הסדר טיעון מידתי ומחושב, ששקל את ותק הנהיגה של דוד ואת עברו הנקי. הכרעת הדין: ענישה מאוזנת, ללא קנס וללא מאסר מותנה בית המשפט לתעבורה באשדוד קבע כי הצדדים "שקלו את כל השיקולים הרלוונטיים", וכי ההסדר "מאוזן ואינו חורג ממתחם הענישה ההולם". נקבעו העונשים הבאים: פסילה בפועל ל־45 ימים פסילה על תנאי: חודשיים למשך שנתיים פיצוי בסך 1,500 ש"ח להולכת הרגל ללא קנס וללא מאסר מותנה עונש המכיר בחומרת האירוע — אך גם בנסיבותיו האנושיות. תזכורת חשובה לכל נהג/ת גם נהגים ותיקים וזהירים עלולים למצוא את עצמם מעורבים בתאונה. מעברי חצייה הם "מבצרו" של הולך הרגל: החוק מטיל על הנהגים אחריות מוגברת, מוסרית וחוקית כאחד, להאט, להביט ולוודא שחציה של הולכי רגל מתבצעת בבטחה. ומצד שני, לא כל תאונה נובעת מזלזול: לעיתים זו טעות אנוש רגעית שבמזל גדול לא הובילה לפגיעה חמורה בהולכת הרגל ובתינוקת, ולכן במקרה הזה בהחלט ניתן היה להתחשב מבלי להרוס חיים שלמים. סיכום - נהיגה בקלות ראש הסיפור של דוד רון מזכיר לנו כי מאחורי כל תיק תעבורה עומד אדם.הן התביעה והן בית המשפט בחרו שלא לראות בו "עבריין תנועה", אלא נהג אחראי שנכשל לרגע — והפנים את חומרת המעשה. לקריאה נוספת: נהיגה בשכרות ונקודות תעבורה – כל מה שצריך לדעת ב-2025 השירותים החשובים של עורך דין תעבורה ביטול כתב אישום בעבירות תעבורה – כשהטעות היא לא אצל הנהג נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים – מה חשוב לדעת וכיצד ניתן להתמודד עם כתב אישום? עו"ד פלילי רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים ובתיקי תעבורה. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית גת  I עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום I محامي جنائي في منطقة الجنوب  I עורך דין פלילי אשקלון  I עורך דין פלילי ברמלה-לוד  I עורך דין פלילי בראשון לציון  I עורך דין פלילי ברחובות

לילה חשוך מול חופי העיר אשדוד. ספינות מטען שעושות דרכן לנמל אשדוד הן דבר שבשגרה. כך גם לגבי ספינת מטען שעשתה את דרכה מקפריסין לישראל, כאשר על סיפונה אנשי צוות, חומרי בניין ומכולות. אולם בתוך מכולה אחת, שבמבט ראשון נראית רגילה לחלוטין, מסתתרת אחת מפרשות ההברחה המורכבות ביותר שידעה רשות המיסים.  פרשה של נתיב הברחה בין-לאומי חוצה מדינות, ולא נעים להודות - תכנון מבריק של המבריחים. האונייה שנושאת דגל זר ורשומה על שם חברה זרה, עושה דרכה מספר פעמים מחו"ל לארץ כאשר המטען המוצהר הוא: חומרי בנייה, ברזל, ועוד טובין כגון אלה. האונייה עוגנת במדינות שונות ברחבי אירופה מטעינה סחורה ומשם מפליגה לנמל אחר שם פורקת חלק מהסחורות  ומעמיסה אחרות כאשר באחד הנמלים מעמיסים מכולה עמוסה בסיגריות מסוגים שונים ויעדה הסופי נמל אשדוד. תמונה: Gemini פרשת הים: "רפסודת הסיגריות” כתב האישום מתאר כי עם התקרבות האונייה למימי ישראל, החלו אנשי הצוות לפרוק את המכולה שהכילה עשרות אלפי פאקטים של סיגריות. לפי הנטען, הם עטפו את הסיגריות ביריעות שחורות אטומות למים, והכינו אותו להעברה חשאית אל החוף. בשלב זה, כך נטען, חברו לאונייה סירת מנוע קטנה ורפסודה שטוחה. באמצעות מנוף האונייה הועמסו כמויות גדולות של סיגריות על הרפסודה, שנגררה אחר כך אל עבר החוף על ידי סירת המנוע. שם, המתינו רכבי שטח 4x4 שנועדו לאסוף את המטען מיד עם הגעתו ולהפיץ אותו במהירות ברחבי הארץ, כמובן מבלי לשלם את המיסים החלים עליו. אלא שבשל היערכות מוקדמת של גורמי האכיפה, דקות ספורות לאחר שהרפסודה החלה להתרחק מהאונייה, הוזנקו סירות חיל הים והשיטור הימי. הן הצליחו ליירט את המטען בדרכו לחוף, ולחשוף את מבצע ההברחה כולו. כך נולד התיק הפלילי נגד מספר מעורבים, ביניהם עמית (שם בדוי), המיוצג על-ידי, כאשר שווי הסיגריות המוברחות נאמד במיליוני שקלים. כתב האישום: הברחת טובין בשווי מיליונים מדינת ישראל רשות המיסים  הגישה כתב אישום חמור נגד עמית ונאשמים נוספים בגין הברחת טובין, הונאת רשויות המכס והתחמקות ממסים . סעיף 211(א) לפקודת המכס [נוסח חדש]  – “הברחת טובין” קובע כי מי שמביא טובין לארץ ללא דיווח וללא תשלום מס כדין, דינו עד 7 שנות מאסר . מטרת הסעיף להגן על הקופה הציבורית ולשמור על שוק סחר הוגן. סעיף 212(א)(9)  – “הטעיית פקיד מכס בפרט מהותי” נועד להבטיח אמון בין האזרח לרשויות המס. הצגת מצג כוזב ביבוא או יצוא עלולה להוביל לעונשי מאסר כבדים. סעיף 22(א)(5) לחוק מס קנייה (טובין ושירותים), תשי"ב–1952 קובע כי עשיית מעשה במטרה להתחמק מתשלום מס קנייה  היא עבירה פלילית שדינה מאסר וקנס גבוה. הברחת טובין – לא רק פגיעה בקופה הציבורית עבירות מכס מוגדרות לעיתים כ"עבירות כלכליות", אך בפועל יש להן השפעה רחבה וישירה על הציבור. הברחת סיגריות, אלכוהול, דלק או טבק גורמת לאובדן הכנסות של מיליוני שקלים למדינה, פוגעת ביצרנים וביבואנים החוקיים, ומזינה פעילות עבריינית מאורגנת. בשל כך, בתי המשפט רואים בהן עבירות חמורות בעלות משקל מוסרי וציבורי מובהק, ומקפידים להדגיש את הצורך בהרתעה ממשית. לא בכדי, רשויות האכיפה נוקטות לעיתים גישה תקיפה במיוחד "ונקמנית" כלפי מי שנתפס פוגע בקופה הציבורית. המפגש הראשון שלי עם עמית בשעות הבוקר המוקדמות, הוזעקתי לייעץ לעמית החשוד ולייצגו בהליכי המעצר, שכללו מספר הארכות מעצר לכל מעורבים עד להגשת כתב האישום ולצד בקשה למעצר עד תום ההליכים. למרות עברו הפלילי המורכב של עמית, הצלחתי, לא בלי מאבק, להביא לשחרורו למעצר בית, בעוד יתר החשודים המעורבים נותרו במעצר עד תום ההליכים. עם סיום שלב זה, עמית בחר ייצוג בידי אחד מעורכי הדין הפליליים הבכירים בישראל וזה לגיטימי לחלוטין. מרגע זה נותק הקשר ביני לבין התיק. המפגש השני שלי עם עמית לאחר למעלה משנה קיבלתי פנייה מעמית בבקשה לחדש את הייצוג, לאחר שקיבל הצעת הסדר טיעון שכללה עונש מאסר משמעותי, גבוה אף משל יתר המעורבים. בתחילה סירבתי, אך לאחר מסכת שכנועים הסכמתי לשוב ולקחת את התיק לידיי. חשוב להדגיש: הסירוב הראשוני לא נבע מפגיעה בכבודי כעורך דין פלילי, אלא מהמציאות המשפטית המורכבת שאליה התגלגל התיק! באותה עת מרבית הנאשמים האחרים כבר הודו ונשפטו למאסרים בפועל, ורבים מהם היו בעלי 'תפקיד' שולי יותר מעמית בהקשר של ההברחה. במצב כזה, היה נראה כמעט בלתי אפשרי להפחית את הרף העונשי שנקבע. אבל עמית התעקש ואף הביע חרטה על כך שלא המשיך את ניהול התיק אצלי. בקשתו המרכזית של עמית הייתה אחת: לעשות כל שניתן כדי להימנע ממאסר בפועל. בקשה מורכבת מאוד במצב הנתון שקיבלתי. ניהול ההגנה: מצמצום עבירת הברחה רחבת היקף לעבירה מצומצמת בהרבה עם חידוש הייצוג וקבלת התיק לידיי, ניצב בפניי כתב אישום רחב ומורכב, הכולל עשרות עדי תביעה וארגזים של חומרי חקירה. כבר בשלב הראשון היה ברור שמדובר באתגר משפטי משמעותי, המגובה במספר מכשולים מהותיים: נאשמים נוספים כבר הודו ונשלחו למאסרים בפועל , במסגרת הסדרים שנחתמו לפנינו – דבר שקבע רף ענישה גבוה במיוחד. לעמית עבר פלילי מכביד , הכולל מאסרים בפועל, שהציבו אותו בעמדת פתיחה לא פשוטה. מעמדו הגבוה במדרג העבירה , שכן על פי הנטען, לעמית יוחסו תכנון המבצע והבעלות על האונייה ששימשה להברחה. מול כל אלה, נדרש היה לבנות אסטרטגיית הגנה מדויקת, אחראית ונחושה, שנועדה לצמצם את היקף החשיפה הפלילית ולהוביל לתוצאה חריגה בנסיבות – ללא מאסר מאחורי סורג ובריח. חשיפת כשלים ראייתיים בכתב האישום בעבירת הברחת סיגריות השלב הראשון היה ניתוח יסודי ומעמיק של חומר הראיות — שהיה בהיקף עצום. נדרשתי להצליב בין מקורות רבים: תיעוד הכוחות שפעלו בזירה, דו"חות רשות המכס, עדויות צוות האונייה ותיאורי מבנה הספינה, דו"חות השוטרים, בחינת המוצגים, סרטונים, וכן מחקרי תקשורת רבים. חלק מהחומרים נמסרו אף בשפות זרות: אנגלית, רוסית ויוונית והצריכו תרגום ועיבוד נוסף. במהלך הניתוח התגלו פערים מהותיים בין המתואר בכתב האישום לבין גרסאות חלק מהעדים. מתוך החומר עלתה תמונה שלפיה היה מעורב נוסף, אדם מרכזי, אשר תפקידו הודגש בממצאים, אך הוא לא נכלל בכתב האישום. מנסיוני המשטרתי, עלה אצלי חשד כבד כי אותו אדם שימש כמקור מידע לרשויות , וכי ייתכן שהיה אחד ממובילי התכנון והביצוע בפועל. בנוסף נמצאו סתירות ופריכות בולטות בחומר הראיות, לרבות כשלים בזיהויו של עמית כמי שהשתתף פיזית בהורדת הרפסודה למים, וכן קושי ממשי בקשירתו הישירה לרפסודה שעליה הועמסו הסיגריות. מן העבר השני עמדו ראיות ועדויות, לרבות מחקרי תקשורת, שקישרו את עמית לאירוע והצביעו על מעורבות משמעותית. נדרש היה אפוא לבצע בחינה ביקורתית ושקולה של הראיות, להשוות בין הממצאים, ולבנות תשתית עובדתית שתאפשר לתקוף את ליבת העבירה שיוחסה לו. ההחלטה לנהל הליך הוכחות משא ומתן ממושך מול הפרקליטות לא הניב תוצאות, שכן עמדתה העיקרית הייתה שעמית הוא הבעלים של הספינה ומחולל אירוע ההברחה או לכל הפחות משמש כנציג הבעלים. טענתם נסמכה על עדויות המלחים, אשר זיהו אותו עולה על הספינה בנמלים שונים בחו״ל, ועל מעצרו במועד ההברחה, כאשר נתפס נכנס עם סירת מנוע למרינה בעת פשיטת הכוחות. לשיטת התביעה, הפערים והכשלים הראייתיים שהצבעתי עליהם אינם מהותיים, וכי באפשרותה להוכיח את חלקו של עמית בקלות. נוסף על כך, הפרקליטות הדגישה כי יתר המעורבים כבר נידונו למאסרים בפועל, וכי חלקו של עמית לטענתם, היה גדול ובכיר יותר. בהתאם לכך עמדתם הייתה לעונש של לפחות שנתיים מאסר וקנס שלא יפחת מ־500,000 ש״ח. ניהול הוכחות, כרסום הראיות והליך הגישור לאחר שנוהל הליך הוכחות ממושך, שבמהלכו ערכתי חקירות נגדיות יסודיות, החלו ראיות התביעה להיפרם. אמינות דוחות התפיסה והפעולה נחלשה, ואף עלה בבירור חלקו של מעורב נוסף, דמות שככל הנראה הייתה ידועה למאשימה, אך ההליך לא מוצָּה בעניינה. לאחר מספר ימי הוכחות העיר בית המשפט את תשומת לב הפרקליטות לכך שחל כירסום משמעותי בראיות התביעה. מנגד, בית המשפט הבהיר כי עמית לא צפוי 'לצאת בלא כלום', והפנה את הצדדים לנסות הליך גישור כבר במהלך פרשת התביעה. במהלך גישור ממושך הושג לבסוף הסדר טיעון מקל: כתב האישום תוקן, הוסכם כי עמית לא ירצה מאסר בפועל אלא עבודות שירות בלבד, והקנס הופחת לכ־1/5 מהסכום שהתביעה דרשה בתחילה. הכרעת הדין והעונש בית המשפט קיבל את ההסדר, וציין בפסק דינו כי מדובר בהסדר "מאוזן, סביר וראוי בנסיבות העניין". במקום מאסר ממושך בפועל נגזר על עמית: עבודות שירות מאסר על תנאי קנס כספי בתשלומים התחייבות כספית וכמו כן קבע בית המשפט החזרת כל התפוסים לנאשם: רכבים, כלי שיט ורכוש. לקחים מהתיק גם תיק "אבוד" ניתן לעיתים להצלה . לא כל תיק הוא "תיק שחור ולבן”. יש לבחון לעומק את תפקידו של כל נאשם ואת רמת המעורבות שלו. עבירות כלכליות דורשות הבנה טכנית ומשפטית רחבה: ייבוא, מיסוי, נהלי מכס ודיני מס קנייה. ניהול הליך משפטי נכון  יכול להפוך כתב אישום חמור לתוצאה מידתית. סיכום עבירת הברחת סיגריות הסיפור של עמית מדגים כיצד ניהול מדויק, עקבי וטקטי של תיק פלילי יכול להפוך תיק שנראה אבוד לכזה שמסתיים בתוצאה צודקת ומאוזנת. מעורבותם של מספר עורכי דין שונים באותו תיק עלולה לעיתים לגרום לנזק משמעותי ואף בלתי הפיך, ולכן חיוני לבחור עורך דין אחד מקצועי ולשמור על קו הגנה יציב ואחיד לאורך כל הדרך. במקרה זה, בזכות בחינה מדוקדקת של חומר החקירה, הבנה מעמיקה של דיני המכס והתעקשות על ניהול הליך הוכחות מלא, הצלחנו להגיע להסדר הוגן ומדויק עבור עמית, שתאם את בקשתו המרכזית: להימנע ממאסר בפועל. עו"ד פלילי רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית גת  I עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום I محامي جنائي في منطقة الجنوب  I עורך דין פלילי אשקלון  I עורך דין פלילי ברמלה-לוד  I עורך דין פלילי בראשון לציון  I עורך דין פלילי ברחובות

יעקב (שם בדוי) עבד כמנהל ביטחון של מלון גדול באחד האזורים התיירותיים בישראל. לצדו עבדה עדי   (שם בדוי)  קצינת ביטחון צעירה, שהייתה כפופה לו ישירות.מה שהחל ביחסי עבודה תמימים, הפך עד מהרה לאירוע שהגיע לפתחו של בית המשפט. עדי טענה שיעקב נכנס לחדר שלה במלון כשהוא לבוש בחלוק רחצה, ניסה לנשק אותה, חשף את עצמו בפניה וניסה להתגופף עימה בניגוד לרצונה. תמונה: GPT לפי כתב האישום המקורי, יעקב הואשם ב הטרדה מינית  ואף ב מעשה מגונה , עבירות חמורות שעלולות להוביל למאסר ממושך ולפגיעה אנושה בשמו הטוב, במשפחתו, במערכת היחסים שלו עם אשתו וכמובן ביכולתו להתפרנס כקצין ביטחון. יעקב הבין שזה הקרב על חייו מכל היטב אפשרי. כבר שנים רבות שהוא עוסק בתחומי ביטחון והרשעה בעבירת מין היא אובדן היכולת לשמש כקב"ט. כעורך דין פלילי אינני נוקט לעולם עמדה לגבי חפותו או אי־חפותו של לקוח תפקידי ברור: אינני השופט ואינני המכריע באמת העובדתית. אחריותי היא להבטיח שהלקוח יקבל את ההליך ההוגן שמגיע לו על פי חוק – בחקירה, בדיון ובכל שלב של ההליך הפלילי. אולם במקרה של יעקב, זה היה רגע נדיר שבו האמנתי בלב שלם בחפותו. עם התקדמות ההליך המשפטי, התמונה המשפטית השתנתה מקצה לקצה והפרשה קיבלה תפנית מפתיעה. כתב האישום – ומה השתנה בדרך בתחילת הדרך יוחסו ליעקב שני סעיפים חמורים: הטרדה מינית  לפי סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998. מעשה מגונה  לפי סעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז–1977. לאחר בחינת חומר הראיות, זיהיתי שהראיות שנאספו הצביעו על פערים בין גרסאות, על חוסר עקביות בפרטים, ובעיקר: על כך שהאירועים שתוארו אינם מצדיקים את האישומים. רוב הטענות של עדי לא נתמכו בלוחות הזמנים שהוצגו. היא שינתה את גרסתה ולא הייתה עיקבית. למרות שהצגתי את הנושאים הללו לפרקליטות, לא הצלחתי להגיע להבנות ובחרתי לנהל את התיק בבית המשפט. בהליך ההוכחות בבית המשפט, לאחר חקירה צולבת של המתלוננת ועדים נוספים, התמונה השתנתה לטובת יעקב באופן משמעותי עד מאוד. לאחר יום הדיונים הראשון ולאחר ששמע את העדים, בית המשפט המליץ לפרקליטות לחזור בה מהאישומים המיניים . ואכן לאחר ניהול יום ההוכחות הראשון הגענו להבנות על תיקון כתב האישום, והסכמת הפרקליטות לסיים את ההליך ב"אי הרשעה" לאור העובדות שעלו בעדות המתלוננת והעדים שכרסמו עד מאוד את אמינות התלונה. כתוצאה מהעבודה המשפטית המדויקת, כתב האישום תוקן באופן מהותי . כחלק מהעסקה ניתנה האפשרות ליעקב להודות בעבירה קלה לפי הטרדה באמצעות מתקן בזק, שהיא אינה עבירה מינית! העבירה החמורה של "מעשה מגונה" נמחקה לחלוטין, והנאשׁם הודה בעבירה אחרת קלה של   הטרדה באמצעות מתקן בזק  לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982. כאשר המדובר בהטרדה טלפונית עבירה שבבסיסה באה לשמור על הפרטיות. סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב–1982 אוסר על שימוש בטלפון, דוא"ל או אמצעי תקשורת כדי להטריד או לפגוע באדם אחר. מדובר בעבירה שנועדה להגן על הזכות לפרטיות ולכבוד האדם, גם בעולם הדיגיטלי. ההגנה והגישה האנושית הצגתי בפני בית המשפט תמונה רחבה של חיי הנאשם: קצין ביטחון האוחז גם ברישיון חוקר פרטי שהרשעה תמנע מימנו לעסוק בעבודות אלו . מדובר במי ששירת למעלה מ־20 שנה במשטרה , אב לשבעה, ללא כל עבר פלילי.  שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי עצמו היה עבור יעקב ענישה מספקת, ושהנאשם כבר שילם מחיר כבד: רישיונו כחוקר פרטי לא חודש . עבודתו כמנהל אבטחה הופסקה . וויזת העבודה לארצות הברית בוטלה . שירות המבחן המליץ לא להרשיעו  ולהטיל עליו עונש קהילתי בלבד. הכרעת בית המשפט בית משפט השלום בבאר שבע, קיבל את עמדת שני הצדדים. בפסק הדין נכתב: " מדובר באדם נורמטיבי לחלוטין, שעברו נקי, אשר נטל אחריות מלאה על מעשיו.ההליך הפלילי היווה עבורו הרתעה מספקת, ואין מקום להרשיעו ." בהתאם לכך, נקבע: ביטול ההרשעה.  190 שעות של"צ (שירות לתועלת הציבור) במרכז למען הקשיש. ללא קנס וללא מאסר. לאחר גמר הדין שהסתיים ללא הרשעה המשכתי ללוות את יעקב וסייעתי לו לקבל בחזרה את רישיון החוקר הפרטי, רישיון קצין הביטחון , רישיון הנשק והוויזה לארה"ב. סיכום אי-הרשעה מעשה מגונה החוק בישראל נוקט אפס סובלנות כלפי הטרדה מינית או הטרדה באמצעי תקשורת .  ובצדק ! גם אמירות לא במקום, שלכאורה נאמרו "בבדיחות הדעת", עלולות להוביל לחקירה, כתב אישום ואובדן תעסוקה.  הסיפור של יעקב הוא סיפור על אחריות, תיקון ופרופורציה. בעזרת ייצוג מקצועי, הבנה מעמיקה של החוק ההחלטה על ניהול הליך הוכחות, היה ניתן להשיג תוצאה מאוזנת, ביטול העבירות המיניות החמורות ואי הרשעה מעשה מגונה. לקריאה נוספת: כוחו של הסדר טיעון בעבירות אלימות תיק עבירות אלימות: הסדר טיעון שהצליח למנוע הפעלת מאסר על תנאי עורך דין פלילי באשקלון עו"ד פלילי באשקלון רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית גת  I עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום I محامي جنائي في منطقة الجنوب  I עורך דין פלילי אשקלון  I עורך דין פלילי ברמלה-לוד  I עורך דין פלילי בראשון לציון  I עורך דין פלילי ברחובות

שעת ערב שגרתית בעיר שדרות. אלעד כהן (שם בדוי), בחור צעיר בן 23, נוהג ברכבו הפרטי בדרך הביתה אחרי מפגש עם חברים. שוטר תנועה מסמן לו לעצור לבדיקה שגרתית. אלעד, מופתע ומבולבל, ממשיך בנסיעה כאשר הניידת דולקת אחריו וכורזת לו לעצור. הוא פונה ימינה לאחד הרחובות ועוצר לבסוף ליד אחד הבניינים. תמונה: GPT השוטרים ניגשים אליו, ריח אלכוהול קל נישא באוויר. הם מבקשים שינשוף למכשיר הינשוף – והתוצאה? 490 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף , הרבה מעל המותר בחוק. באותו ערב, נפתח נגדו תיק תעבורה מהחמורים שיש: נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, מסירת פרטים כוזבים ואי ציות לשוטר. מהר מאוד, התביעה המשטרתית מבקשת מבית המשפט לעצור אותו עד תום ההליכים , תוך שהיא מציגה אותו כנהג מסוכן לציבור: “מי שנמצא עם ריכוז כזה של אלכוהול, צריך להיות מאחורי סורג ובריח”, טענה התביעה. נהיגה בשכרות – זו לא טעות קטנה, אלא סכנה של ממש! חשוב לי להדגיש: נהיגה בשכרות היא אחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר. אלכוהול, גם בכמות שנראית "מינימלית”, משבש את שיקול הדעת, את זמן התגובה ואת היכולת לשלוט ברכב . נהגים שיכורים אחראים מדי שנה לעשרות תאונות קטלניות ולפגיעות חמורות בגוף ובנפש. בתי המשפט נוהגים להחמיר מאוד בעונש בעבירות כאלה – ובצדק. התערבות משפטית של עורך דין פלילי ועורך דין תעבורה אינה באה כדי "להצדיק” את ההתנהגות, אלא כדי לוודא שכל הליך מתנהל בהתאם לחוק ולראיות בלבד. אין דבר חשוב יותר מביטחון הציבור בכבישים, אך גם אין מקום להרשעה כאשר התשתית הראייתית אינה מבוססת כדין. המסגרת החוקית – אילו עבירות יוחסו לו ומה הן אומרות בעצם נהיגה בשכרות – סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א–1961 החוק קובע כי אדם הנוהג ברכב כשבדמו או באוויר נשוף ריכוז אלכוהול העולה על המותר, דינו מאסר עד שנתיים או פסילת רישיון לתקופה ממושכת. המטרה של סעיף זה היא להגן על הציבור מפני נהגים שמאבדים שליטה עקב השפעת אלכוהול – גם אם לא נגרמה תאונה בפועל. נהיגה בקלות ראש – סעיף 62(2) לפקודת התעבורה המשמעות: נהיגה שמסכנת את הציבור, גם אם הנהג לא היה שיכור. מדובר בהתנהגות רשלנית – מהירות מופרזת, עקיפה מסוכנת, אי שמירה על מרחק ועוד. מסירת פרטים כוזבים לשוטר – סעיף 62(4) לפקודת התעבורה החוק רואה בחומרה מצב שבו נהג מוסר לשוטר פרטים שקריים לגבי זהותו או נסיבות הנהיגה. מדובר בעבירה פלילית לכל דבר, שכן היא פוגעת ביכולת המשטרה לאכוף את החוק. אי ציות לאות שוטר במדים – תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א–1961 נהג שמסרב לעצור למרות ששוטר סימן לו, מבצע עבירה עצמאית. גם אם לא אירע נזק – עצם אי הציות לשוטר נחשב פגיעה בסדר הציבורי ובסמכות החוק. איך מתחילים לפרק כתב אישום כזה כאשר קיבלתי את התיק, עברתי בקפדנות על חומר הראיות: דו"חות הפעולה, דוחות הינשוף, תיעוד הווידאו מהשטח ועדויות השוטרים. ומה שמצאתי היה משמעותי: חוסר עקביות בין דוחות השוטרים, פערים בזמנים ועדויות שאינן מתיישבות עם תיעוד הבדיקות. אחד השוטרים, לדוגמה, ציין כי ראה את הנהג "זורק כוס מידו” — אך לא נמצאה כלל כוס בשטח. לאחר שחזור המסלול הוברר כי לא תתיכן הטענה לקשר עין רציף. עוד התברר כי למרות טענת השוטרים שהבחינו באלעד כמי שנהג ברכב בעת שהגיעו לרכב, כאשר השוטרים הגיעו אליו - אלעד היה מחוץ לרכב ולא ישוב ברכב. עוד הוברר כי היתה קיימת בעיה בהפעלת מכשיר ה"ינשוף". כל אלו פרטים טכניים בעיני הציבור, אבל בעולם המשפט – הם ההבדל בין הרשעה חמורה לבין כתב אישום שקרס . מכתב אישום חמור – להסדר טיעון שקול לאחר שהצגתי בפני התביעה את שלל הכשלים: לא היה קשר עין רציף עם הרכב של אלעד במסלול הנסיעה, אלעד היה מחוץ לרכב כאשר השוטרים הגיעו אליו, לא נמצאה כוס שנטען שנזרקה מהרכב ובנוסף הבעיה בהפעלת הינשוף. עמדתי על כך שאין בסיס ראייתי מספיק לעבירת השכרות. במקום זאת, נוהל משא ומתן ממוקד שהוביל להסדר טיעון. כל העבירות החמורות, ובהן: נהיגה בשכרות, מסירת פרטים כוזבים ואי ציות לשוטר – נמחקו . אלעד הודה לבסוף בעבירה אחת בלבד: נהיגה בהעדר שליטה ברכב , לפי תקנה 26(4) לתקנות התעבורה. מה אומר החוק על "נהיגה בהעדר שליטה"? תקנה 26(4) לתקנות התעבורה קובעת כי על הנהג "להיות בשליטה מלאה ברכב בכל עת". המשמעות: גם אם לא הוכחה שכרות, עצם העובדה שהנהג איבד אחיזה ברכב (לרגע, בגלגל, או בהתנהגות בלתי זהירה) – מהווה עבירה קלה. זו אחת מעבירות התנועה הפחות חמורות, שאינה כרוכה בפסילה אוטומטית ואינה נושאת מאסר. הכרעת הדין וגזר הדין בית המשפט קיבל את ההסדר, הרשיע את אלעד בעבירה הקלה בלבד, וציין בהחלטתו: "לאחר ששקלתי את חומרת העבירה מצד אחד ואת הודאת הנאשם ועברו מצד שני – מצאתי לכבד את ההסדר". במקום מאסר או פסילה ארוכה, נגזרו על אלעד: פסילה על תנאי ל-4 חודשים בלבד. חתימה על התחייבות כספית בסך 2,000 ש"ח שלא לבצע עבירות דומות. רישיונו לא נפסל בפועל, הוא יצא ללא קנס נוסף וכמובן ללא מאסר. מעבר לתוצאה המשפטית – לקח חשוב לכל נהג ונהגת נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא עבירה חמורה שמסכנת את הציבור, אך לעיתים הראיות אינן מספיקות או שבוצעו טעויות מהותיות באופן איסוף הראיות או בהפעלת מכשיר הינשוף. התפקיד של עורך דין תעבורה מנוסה הוא לא לזלזל בעבירה , אלא לוודא שההליך הפלילי מתנהל בצורה הוגנת ושכל ראיה נבחנת במדויק. כך נשמר גם האיזון בין שמירה על שלום הציבור לבין שמירה על זכויות הנאשם. סיכום הסיפור של אלעד הוא תזכורת לכך שמערכת המשפט לא מתנהלת על פי תחושת בטן, אלא על פי ראיות, פרוצדורה וחוק. בזכות בחינה יסודית של חומר הראיות והבנה מעמיקה של מערכת האכיפה, ניתן לעיתים להפוך תיק חמור לתוצאה מאוזנת והוגנת , זאת מבלי לטשטש לרגע את חומרת הנהיגה בשכרות ואת הצורך להוקיע אותה מהכביש. לקחים חשובים לנהגים נהיגה בשכרות אינה טעות קטנה. היא מסכנת חיים. חשוב להבין את ההשלכות המשפטיות של עבירה זו. כל נהג צריך להיות מודע לכך ששוטרים יכולים לבדוק את רמת האלכוהול בדם בכל עת. אם אתם שותים, אל תנהגו. זה פשוט לא שווה את הסיכון. לקריאה נוספת: כוחו של הסדר טיעון בעבירות אלימות תיק עבירות אלימות: הסדר טיעון שהצליח למנוע הפעלת מאסר על תנאי עורך דין פלילי באשקלון עו"ד פלילי באשקלון רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון I עורך דין פלילי באשדוד I עורך דין פלילי בקריית ג ת I עורך דין פלילי בבאר שבע I עורך דין פלילי בדרום I עורך דין פלילי אשקלון

לילה אחד מחוץ למועדון באשקלון זה היה בסוף שבוע קיצי וחם באשקלון. השעה שלוש לפנות בוקר, מחוץ למועדון מוכר בחוף הים של העיר אשקלון - בליינים, מוזיקה והמון תנועה. בתוך אחת ההתקהלויות שנוצרו סמוך לכניסה התפתח עימות בין צעירים. שוטרים שהיו באזור ניגשו להפריד, ובסיטואציה הזו עמדה גם נועה לוי (שם בדוי), אם צעירה שהגיעה למועדון עם בעלה. כשראתה את בן זוגה מוקף בשוטרים, היא ניגשה, צעקה, ניסתה לדבר עם אחד מהם והמצב התלהט בתוך שניות. השוטרים הורו לה להתרחק, והיא, נסערת ומבולבלת, ניסתה להתערב. לפי כתב האישום המקורי ודוחות הפעולה נטען כי נועה דחפה שוטר, קיללה שוטרת ואיימה עליה. נועה נאזקה והובלה לניידת כשהיא בוכה וצורחת. במהלך ההובלה לניידת, שוטרת טענה כי נועה משכה בשערה, קיללה ואיימה עליה. מכאן נולד תיק פלילי שעל פניו נראה חמור מאוד: תקיפת שוטרים, העלבת עובד ציבור ואיומים. תמונה: GPT כתב האישום: ארבע עבירות פליליות חמורות לאחר החקירה הוגש נגד נועה כתב אישום שכלל ארבע עבירות לפי חוק העונשין: תקיפת שוטר כדי להכשילו בתפקידו – סעיף 274(1) לחוק העונשין, תשל"ז–1977 עבירה זו עוסקת במקרים שבהם אדם משתמש בכוח, אפילו מזערי, כדי למנוע משוטר למלא את תפקידו. העונש המרבי הקבוע בחוק: עד שלוש שנות מאסר . הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – סעיף 275 לחוק העונשין מי שמפריע לשוטר או מונע ממנו לבצע את תפקידו כחוק, דינו עד שנתיים מאסר . איומים – סעיף 192 לחוק העונשין שימוש באיומים כדי להפחיד או להשפיע על אדם אחר. העלבת עובד ציבור – סעיף 288 לחוק העונשין איסור על התבטאות הפוגעת בכבודו של עובד ציבור בזמן מילוי תפקידו. כתב האישום תיאר התנהגות אלימה ומסוכנת לכאורה. אולם כאשר בחנתי את חומר החקירה לעומק, התמונה הייתה שונה לחלוטין. הראיות והקשיים שחשפו תמונה אחרת כחלק מתהליך שגרתי שאני מבצע בתיקים מסוג זה, למדתי בצורה יסודית את העדויות, את דו"חות המשטרה, עדויות אזרחים ששהו באזור המועדון והתיעוד מהמצלמות. כבר בשלב הראשון עלו סתירות מהותיות: חלק מהשוטרים תיארו כי הנאשמת נועה תקפה את השוטרים פיזית, אולם אחרים אמרו כי היא "נגעה קלות" בלבד. עדויות אזרחים שנכחו במקום בכלל לא אישרו כי הייתה אלימות ממשית מצידה של נועה. התיעוד מהמצלמות הסמוכות למועדון לא סיפקו הוכחה חד-משמעית למעשה תקיפה. במהלך בחינת חומר הראיות, ראיתי שנטען כי במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה השוטרת טענה שנועה משכה לה את השיער וקיללה אותה . הנאשמת נצפתה בתמונות ובצילומים שתיעדו את האירוע, לבושה בשמלת ערב. השמלה נמשכה בברוטליות מהגוף של נועה ונקרעה. לפי התיעוד המצולם, נועה הובלה לניידת כשהיא עם שמלה קרועה וחצי ערומה. לאחר בחינת הראיות עלו סתירות ממשיות שערערו את אמינות דיווח השוטרים.  למשל: העובדה שבמהלך הנסיעה נטען כי נועה משכה בשיער של השוטרת נסתרה לחלוטין כיוון שמהצילומים עלה כי בעת השהייה של נעה בניידת היא הייתה כבולה באזיקים כשהידים שלה מאחורי הגב, כך שהתקיפה שתיארה השוטרת בלתי אפשרית בעליל. בנוסף, עברה של נועה הנאשמת היה נקי לחלוטין . היא שהתה במעצר יומיים לפני ששוחררה בתנאים מגבילים. השילוב בין היעדר הוכחות חותכות, הסתירות בין העדויות, הכרסום באמינות דיווח השוטרים והאופי הנורמטיבי של הנאשמת יצר בסיס מוצק למשא ומתן משפטי. הסדר הטיעון ותיקון כתב האישום לאחר הליך מקצועי וענייני מול פרקליטות מחוז דרום, הושג הסדר טיעון ו כל העבירות החמורות נמחקו. כתב האישום תוקן באופן משמעותי, האישומים החמורים של תקיפת שוטרים, העלבת עובד ציבור ואיומים   נמחקו . נותרה עבירה אחת בלבד: הכשלת שוטר במילוי תפקידו , לפי סעיף 275 לחוק העונשין, עבירה ברף הנמוך של העבירות נגד שוטר. נועה הודתה, הביעה חרטה והסכימה לשאת באחריות לאירוע. גזר הדין: עונש סמלי ואמירה ערכית בית משפט השלום באשקלון קיבל את הסדר הטיעון וציין שמדובר בהסדר סביר והוגן. הוא התייחס לחלוף הזמן, לנסיבות האישיות של נועה, לעובדה שהיא אם צעירה ולכשלים המהותיים שהתגלו בראיות. "מדובר באישום קל הרבה יותר מהאישומים המקוריים. בנסיבות אלה, יש מקום לנהוג במתינות" כך צויין בפרוטוקול. בית המשפט גזר על נועה עונש קל במיוחד : קנס של 500 ש"ח בלבד. התחייבות כספית בסך 2,500 ש"ח להימנע מעבירה דומה במשך שנתיים. ללא מאסר, ללא עבודות שירות וללא הרשעה נוספת. מה בעצם אומר סעיף 275 – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו? אנשים נורמטיביים בדרך כלל לא מבינים עד כמה "קל" להיקלע לסיטואציה של עבירה על סעיף 275 לחוק העונשין.החוק מגן על שוטרים בזמן מילוי תפקידם וזה חשוב והכרחי לתפקוד תקין של המשטרה. יחד עם זאת החוק מציב רף נמוך יחסית: מספיק שאדם יצעק כלפי שוטר, הוא יחשב כמי שמפריע לשוטר בעבודתו. אפילו הערה מילולית (אפילו לא קללה) כדי שייחשד בעבירת הפרעה לשוטר. עם זאת, חשוב לי לציין שבהינתן הוכחות ראויות, בתי המשפט מבחינים בין התנהגות מתפרצת ברגע של לחץ  ובלבול  לבין אלימות ממשית או כוונת זדון . מסר חשוב לציבור הסיפור הזה הוא תזכורת לכך שדווקא רגעים של לחץ או מצוקה רגשית עלולים להוביל לתוצאות קשות.מפגש טעון עם גורמי אכיפה, במיוחד בזירות רועשות או צפופות כמו מועדונים, עלול להסלים במהירות. כל מילה, תנועה או צעקה עלולות להיתפס כהתנגדות לשוטר.לכן חשוב לשמור על קור רוח, לשתף פעולה ולפנות לייעוץ משפטי מיידי  במידה ונפתחת חקירה.   סיכום תקיפת שוטר והפרעה לשוטר תיק שהתחיל בכתב אישום חמור על תקיפת שוטרים הסתיים בעבירה אחת קלה בלבד ובקנס סמלי.באמצעות בדיקה משפטית מעמיקה הצלחתי להראות כי מאחורי הכותרות הדרמטיות עומדות ראיות מורכבות  ושהדין הפלילי חייב לשקף את המציאות, את ההקשר האנושי ואת האיזון הנכון בין אכיפה לצדק. תקיפת שוטר הפרעה לשוטר לקריאה נוספת: כוחו של הסדר טיעון בעבירות אלימות תיק עבירות אלימות: הסדר טיעון שהצליח למנוע הפעלת מאסר על תנאי עורך דין פלילי באשקלון עו"ד פלילי באשקלון רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון

מרדף לילי בקריית גת הסתיים בתאונה קשה ובכתב אישום חמור זה היה לילה חם בספטמבר ברחובות קריית גת . רכב נוסע בזיגזגים, עובר נתיבים ולא עוצר במעבר חצייה. שוטר סיור מבחין ברכב ומורה לנהג לעצור. אלא שהנהג, דניאל לוי  (שם בדוי), לא מציית.  השוטר מפעיל את מערכת הכריזה וקורא לו לעצור, אך הנהג ממשיך בנסיעה, ומשם מתנהל מרדף משטרתי ברחובות קריית גת, עד שהרכב פוגע ברכב אחר ובעמוד תאורה ומתרחשת תאונה קשה. בבדיקות של המשטרה שנערכו במקום ובבית החולים נמצא בדמו של דניאל ריכוז של 123 מ"ג אלכוהול , פי כמה מהמותר בחוק. ואם לא די בכך, מתגלה כי דניאל מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. תמונה: GPT כתב האישום המקורי: המדינה ייחסה לנאשם נהיגה בשכרות, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון המדינה ייחסה לדניאל שורה של עבירות חמורות: נהיגה פוחזת , לפי סעיף 338 לחוק העונשין. נהיגה בשכרות , לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. נהיגה בקלות ראש , לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה. נהיגה ללא רישיון נהיגה כלל , לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו , לפי סעיף 275 לחוק העונשין. לפי כתב האישום, הנהיגה הפרועה הובילה לתאונה שגרמה לפציעתם של נהגת ונוסע ברכב אחר ולפציעתו החמורה של הנאשם. המאשימה אף הודיעה מראש כי בכוונתה לעתור למאסר בפועל. קו ההגנה: חקירת האירוע ומציאת כשלים מהותיים בראיות ובדו"חות הבוחן הסיפור שהציג דניאל לאירוע היה שונה לחלוטין. דניאל טען לכל אורך הדרך שהוא שתה ביחד עם חברים בפאב וכיוון שחש לא בטוב יצא לרכב ונרדם במושב שליד הנהג ושהוא איבד את הכרתו עקב התאונה והתעורר רק בבית החולים. כשקיבלתי את התיק של דניאל, התחלתי בבחינה מדוקדקת של חומר הראיות. במהלך ההליך התברר כי קיימים קשיים מהותיים בראיות . הראשון שבהם: הנאשם דניאל אכן פונה מחוסר הכרה לבית החולים. ולפי העדויות הוא הוא מפונה מהכיסא שלצד הנהג . מנגד, לטענת המאשימה ולפי דוחות הבוחן הנאשם עף מכיסא הנהג למושב שליד הנהג או עבר לשם לאחר התאונה טרם הגעת השוטרים. הקושי השני הראייתי: עלו אצלי תמיהות לגבי הטענה לקשר עין רציף של השוטרים בעת המרדף. יצאתי לשטח וביימתי באחריות את נתיב המרדף כפי שהמופיע בחומר הראיות. התיעוד של הביום שביצעתי הוא שכרסם קשות באמינות השוטרים שטענו לקשר עין רציף במהלך כל המרדף. הוכחתי למעשה שהטענה לקשר עין רציף לכל אורך המרדף - אינה אפשרית במסלול שנטען בכתב האישום על ידי השוטרים. במילים אחרות: הוכחתי כי קשר העין הנטען לאורך כל המרדף אינו אפשר. דוחות מד"א – הראייה ששינתה את התיק למרות כל אלה, לאחר ניהול מו"מ, המאשימה עמדה על עמדתה למאסר בפועל וטענה בתוקף שהנאשם דניאל הוא הנהג ומיד לאחר התאונה עבר למושב ליד הנהג. משהו לא התיישב לי , היתה לי תחושה כי "יש דברים נסתרים" באירוע הזה. לכן התעקשתי לקבל את דוחות מד"א שפינו את דניאל ושאר המערבים בתאונה מהמקום. דוחות מד"א אישרו שהנאשם דניאל היה מחוסר חסר הכרה ו פונה במסוק מממקום התאונה עקב פציעה קשה. בדוח של מד"א מצאתי את ראיית הזהב המזכה. החובשים שהגיעו למקום התאונה ציינו בדו"ח שהנאשם דניאל היה חסר הכרה במושב ליד הנהג ו הם נאלצו לחתוך את חגורת הבטיחות שלו וחילצו אותו לפינוי מוסק . השלב הבא בתחקיר שביצעתי הוביל אותי למגרש הרכבים המשטרתי. רציתי להתרשם בעצמי מהנזק של הרכב. מנסיוני, ברכב של תאונה יש הרבה ראיות. איבחנתי ברכב אין סימני פגיעת ראש בשמשה מול כיסא הנהג, אם בזמן התאונה היה מישהו בכיסא הנהג, הוא היה נפצע קשות עד אנוש כיוון שכל החלק של הרכב שבו יושב הנהג נמחץ לחלוטין! המסקנה שלי הייתה כי גרסת הנאשם נכונה . הביום של המרדף שביצעתי, אבחון מצב הרכב לאחר התאונה ודוחות מד"א הראו תמונה אחרת. כל הראיות עליהן נשען התיק התערערו והובילו אותי למסקנה שמישהו אחר נהג ברכב בזמן שהנאשם דניאל ישן, חגור בכיסא הנוסע. מצב הרכב הוכיח בוודאות שאם האדם שנהג ברכב היה נוכח בזמן התאונה מצבו היה אנוש במקרה הטוב. ומכאן הסמקנה שככל הנראה, במהלך המרדף, בסיבוב בכביש קרוב מאוד למקום התאונה, אזור שבו לא יכל להיות קשר עין רציף של השוטרים, האט הנהג ונטש את הרכב בסמוך למקום התאונה באמצע הכביש ובשל כך נגרמה התאונה . לאחר מו"מ עיקש מול התביעה הטענה שלי התקבלה . הסדר הטיעון בעקבות הכשלים: כתב האישום תוקן והנאשם הודה רק בעבירה אחת המאשימה התעקשה שדניאל לא יצא מהתיק "בלי כלום" מאחר שהרכב היה בבעלותו ולטענתם דניאל מסתיר את זהות הנהג. מכאן הדרך להבנות נפתחה והגענו להסדר טיעון מאוזן: דניאל הודה רק בעבירה אחת  – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו . שאר העבירות, ובהן נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון, נמחקו מכתב האישום. הסעיפים המרכזיים בחוק – והמשמעות שלהם סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז–1977 – הפרעה לשוטר במילוי תפקידו קובע כי אדם שמפריע לשוטר בעת מילוי תפקידו או מסרב להישמע להוראותיו, צפוי לעד שנתיים מאסר . המטרה של הסעיף היא לשמור על סמכות המשטרה ועל בטיחות הציבור. סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א–1961 – נהיגה בשכרות אוסר על נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סם. החוק קובע רף מדידה של 50 מ"ג אלכוהול ל-100 מ"ל דם לנהגים רגילים, והענישה כוללת פסילה ממושכת ואף מאסר. הכרעת הדין: בית המשפט קיבל את ההסדר - הרשעה אחת בלבד וללא מאסר בית משפט השלום, קיבל את ההסדר, וציין: "ההסדר סביר ואינו חורג ממתחם הסבירות. חזקה על המאשימה כי שקלה את עמדתה היטב". גזר הדין שניתן: 3 חודשי מאסר על תנאי בגין הפרעה לשוטר. 3 חודשי מאסר על תנאי נוספים בגין עבירות תעבורה עתידיות. קנס כספי בסך 3,000 ₪ , שישולם ב־6 תשלומים חודשיים. פסילת רישיון נהיגה ל־6 חודשים (כאשר לנאשם אין ממילא רישיון) ומבלי לשלול ממנו את האפשרות ללמוד נהיגה בהמשך. התחייבות כספית בסך 5,000 ₪  להימנע מעבירה דומה במשך שנתיים. הסכנות שבנהיגה בשכרות נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא אחת הסיבות המרכזיות לתאונות קשות בישראל. אלכוהול פוגע בשיקול הדעת, מאט את זמן התגובה ומקטין את שדה הראייה .גם "רק כמה כוסות" עלולות להוביל לאובדן שליטה ברכב ולפגיעה באחרים – או בעצמך. יחד עם זאת, חשוב לזכור שכל אדם זכאי להליך הוגן . כאשר קיימים ספקות או ליקויים ראייתיים, בית המשפט מחויב לבחון את התמונה המלאה – לא רק את הכותרות. ייצוג מקצועי יכול לשנות את תוצאות המשפט הפלילי הסיפור של דניאל הוא דוגמה חיה לכך שייצוג מקצועי יכול לשנות את גורלו של תיק פלילי. גם כאשר אני מקבל תיק שעל פניו נראה סגור, עם ראיות לכאורה חד משמעיות, אני לא מרים ידיים. התפקיד שלי הוא לייצג את הנאשם על הצד הטוב ביותר ולאתגר כל ראייה שעולה בתיק. במקרה של דניאל ההבדל היה משמעותי ביותר: עבירת הפרעה לשוטר לעומת עבירות חמורות של נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה, גרימת תאונת דרכים קשה, נזק וחבלה של ממש – ההבדלים בעונש ובחומרת המעשים הם מהותיים. במקום מאסר ממושך ועבירות חמורות, ההליך הסתיים בהרשעה מתונה בלבד ובעונש מידתי. התיק הזה הוכיח לי פעם נוספת כי דיוק משפטי, ניתוח ראיות, חשיבה מחוץ לקופסה ושיקול דעת הם הכלים המרכזיים להגנה יעילה. גם במקרים שנראים חסרי סיכוי. לקריאה נוספת: נהיגה בשכרות ונקודות תעבורה – כל מה שצריך לדעת ב-2025 השירותים החשובים של עורך דין תעבורה ביטול כתב אישום בעבירות תעבורה – כשהטעות היא לא אצל הנהג נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים – מה חשוב לדעת וכיצד ניתן להתמודד עם כתב אישום? עו"ד פלילי בדרום רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים ותעבורתיים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . כל המידע במאמר זה מבוסס על הפרסומים בתקשורת ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון

הפרשה שהתפוצצה בימים האחרונים – סביב הדלפת סרטון החיילים משדה תימן , מעוררת סערה ציבורית ומשפטית לא פשוטה ומוצדקת. לפי הפרסומים, מתנהלת חקירה בחשד שהסרטון דלף ממערכת המשפט הצבאית עצמה כשהחשודה לכאורה היא ראש המערכת.    מעבר לעצם ההדלפה, הסיפור הזה נוגע בעצב חשוף במיוחד: הוא נוגע באמון הציבור במערכת שאמורה לשמור על החוק, לאכוף אותו – וגם להגן על מי שפועלים בשטח למען ביטחון המדינה. תמונה: ChatGPT כשהדלפה הופכת לאיום על החקירה מנקודת המבט של איש מודיעין, כמי שעבד שנים רבות באגף המודיעין והבילוש במשטרה, הדלפה כזו איננה רק עבירה על החוק — היא פוגעת בלב־ליבה של מערכת האכיפה והאמון בה. חקירה מבוססת על איסוף ראיות ושמירת סודיות מוחלטת עד להפיכתה לחקירה גלויה, יתכן וגם על הגנה על מקורות ועל רצף של פעולות פנימית בין הגורמים המעורבים. כאשר מידע רגיש, ובמיוחד כזה שמקורו בחקירה פעילה, יוצא החוצה שלא דרך הערוצים המורשים, הוא עלול לסכן אנשים, לפגוע באמינות הראיות ואף לשבש את יכולת החוקרים להגיע לחקר האמת. מבחינה מבצעית, הדלפה כזו יוצרת נזק חקירתי טהור: היא עלולה לחשוף טכניקות חקירה, להרתיע עדים עתידיים להשפיע על תאום עדויות וגרסאות ולפגוע באמון הפנימי בתוך המערכת עצמה. מבחינה משפטית, היא חותרת תחת העיקרון הבסיסי של ההליך ההוגן ומערערת את יסודות אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. כאשר שומרי הסף נמצאים במרכז הפרשה אחת הסיבות לכך שהמקרה הזה כה רגיש טמונה בזהות המעורבים ובכללן חשודה לכאורה גם הפרקליטה הצבאית הראשית, האלוף יפעת תומר־ירושלמי. תפקידה של פצ"רית הוא בין היתר להיות שומרת הסף של החוק והצדק בצה"ל. היא זו הממונה על התביעה הצבאית ואף על הסנגוריה הצבאית. היא אמורה לוודא שהכול מתנהל לפי הדין ובצורה מוסרית והוגנת, ומתוקף כך, גם בהליך החקירתי לשמור על החיילים וזכויותיהם. כאשר גורמים  בכירים נקשרים בפרשה של הדלפה, ולו רק ברמת החשד, זוהי רעידת אדמה של ממש.  יש כאן פגיעה בתחושת הצדק, שכן זו מערכת שאמורה לגלם את עקרון האחריות, השקיפות והאכיפה התקינה. ההשלכות הציבוריות – סערה שמעבר לחוק לצד הפן המשפטי, הדלפת הסרטון יצרה גם סערה בינלאומית והובילה לשיח שלילי נרחב ולתגובות חריפות במיוחד נגד ישראל. כל זה בעת שישראל נלחמת את אחת המלחמות הקשות בתולדותיה ובזמן שחיילינו פועלים בשטח בתנאים מורכבים ביותר. עצם הפרסום עורר תחושת אי־נחת קשה (בלשון המעטה), לא רק במערכת הביטחון אלא גם בקרב הציבור בישראל. השיח הציבורי התלהט, והעובדה שמדובר בחומר שהגיע מתוך מסגרת חקירתית הפכה את הסיפור למוקד רגיש אף יותר. ניתן לומר בזהירות רבה כי התחושה בציבור הייתה שהאירוע חצה קו דק שבין ביקורת לגיטימית לבין פגיעה ממשית באמון במערכת הצבאית.   ההיבט המשפטי – בין הדלפה לשיבוש מהלכי חקירה מבחינה משפטית, יש כאן כמה מוקדים עיקריים: הראשון - עצם ההדלפה של חומר חקירה . לפי החוק, כל חומר חקירה שמגיע לידי מי שממלא תפקיד רשמי – בין אם בצה"ל ובין אם במשטרה – מוגדר כחומר חסוי עד שמוסמך אחר מאפשר את הפצתו. כל העברה של חומר כזה לגורם לא מורשה עשויה להוות עבירה פלילית, במיוחד כאשר יש לה פוטנציאל לפגוע בהליך משפטי מתנהל. השני - החשש לשיבוש מהלכי משפט . אם יתברר שחומר נחקר הועבר או פורסם ביודעין, באופן שפוגע באפשרות לנהל חקירה תקינה, מדובר בעבירה של שיבוש הליכי חקירה/משפט. השלישי - הדלפת חומר מתוך תיק חקירה מתנהל על מנת לקדם אג'נדה מקימה עבירת הפרת אמונים . המשמעות כאן אינה רק משפטית – היא גם ערכית: הפרקליט הצבאי הראשי משמש כיועצם של הרמטכ"ל ושל שאר שלטונות הצבא בכל ענייני חוק ומשפט. מי שאמון על החוק אמור לשמש דוגמה אישית ולפעול בזהירות כפולה ומכופלת בכל הנוגע לחומרי חקירה. מה קובע החוק – סקירה משפטית של העבירות האפשריות לפי חוק העונשין, תשל"ז–1977 , קיימות כמה עבירות שעשויות להיות רלוונטיות במקרה כזה, בהתאם לנסיבות ולמעמד המעורבים: שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244 לחוק העונשין) : קובע כי “העושה דבר במטרה להכשיל הליך שיפוטי או חקירה” דינו עד 3 שנות מאסר . אם יוכח כי ההדלפה או אי-מניעתה נעשו מתוך כוונה להשפיע על מהלך חקירה או על תוצאותיה – תיתכן חקירה בחשד לעבירה זו. הפרת חובת סודיות (סעיף 117 לחוק העונשין) : מי שעובד ציבור שמוסר ביודעין מידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו, ואינו מוסמך למסור אותו , עלול לשאת עונש של עד 3 שנות מאסר . כאשר מדובר בחומר חקירה צבאי או משטרתי – שמור ומוגדר כחסוי – הדלפתו נחשבת עבירה חמורה במיוחד. מרמה והפרת אמונים (סעיף 284 לחוק העונשין) : זוהי עבירה כללית יותר, אך אחת המרכזיות בדין הישראלי. היא חלה על עובד ציבור הפועל בניגוד לחובתו הציבורית , באופן הפוגע באמון הציבור בשלטון. במקרה שבו גורם משפטי בכיר, המכיר היטב את הכללים, פועל או מחדל פעולה שעלולה להביא לפגיעה באמון הציבור – סעיף זה עשוי להיכנס לתמונה. העונש המרבי הקבוע לעבירה זו הוא 3 שנות מאסר , אך מעבר לענישה – המשמעות הציבורית והמשמעתית שלה כבדה הרבה יותר. עדות שקר (סעיף 237 לחוק העונשין): מסירת ידיעה כוזבת ביודעין על עניין מהותי בהליך שיפוט : לטעמי התצהיר שהוגש לבג"ץ מתאים לעבירה הנטענת  העונש לצד העבירה הוא עד  7 שנות מאסר. למשל: מסירת תצהיר שקרי בבית משפט או במסמך המוגש לבית המשפט. עבירות משמעת בצה"ל ובשירות הציבורי : מעבר לעבירות פליליות, קצין או עובדת ציבור שנמצאו מעורבים בהדלפה כזו עלולים לעמוד גם לדין משמעתי לפי חוק השיפוט הצבאי  או חוק שירות המדינה (משמעת) . במקרים כאלה ייתכנו גם צעדים מינהליים, לרבות השעיה, נזיפה חמורה או הדחה מתפקיד. המשותף לכל העבירות הללו הוא העיקרון המוסרי והבסיסי – שמי שמופקד על החוק ועל אמון הציבור חייב לשמור עליו בקפדנות יתרה , דווקא משום שהוא נושא באחריות ציבורית ומוסרית.   אחריות כפולה למי שמכיר את החוק כאשר מדובר בדמות משפטית בכירה ובמיוחד באדם שמכיר היטב את גבולות החוק, את דיני החיסיון ואת ההשלכות האפשריות של פרסום, האחריות גדולה שבעתיים והוא נושא באחריות מוגדלת. מערכת המשפט הצבאית פועלת בתוך מתח עדין שבין שמירה על חיילי צה"ל  וביטחון המדינה לבין שמירה על זכויות אדם, ולכן מצופה ממנה לנקוט זהירות יתרה. הקונפליקט המוסרי – חיילים בשטח מול מערכת החוק אני רואה בפרשה הזו ביטוי למתח עמוק יותר. המתח בין חיילים הפועלים למען ביטחון המדינה לבין מערכת משפטית שמבקשת לשמור על גבולות החוק והאתיקה גם בתנאים קשים. ההדלפה, לכאורה, חידדה את השאלה: מי זוכה להגנה של המערכת ומתי. כאילו הגבולות בין "שמירה על החוק" לבין "פגיעה בלוחמים" היטשטשו, בפרט כאשר מדובר במחבלי נוח'בה. אמנם איש לא טען זאת באופן רשמי, אך קשה להתעלם מההדהוד הציבורי: אם ההדלפה נבעה מתוך רצון להציג תמונה מסוימת – הרי שהגבול הדק שבין ביקורת מוסרית לבין פגיעה במערך הלוחם הופך שברירי במיוחד. לסיכום – גבולות החוק אינם המלצה הפרשה הזו ממחישה עד כמה חשובים גבולות החוק והזהירות בשימוש במידע רגיש. חקירה נועדה בראש ובראשונה לברר עובדות, לא לייצר כותרות. כאשר חומרי חקירה יוצאים החוצה מוקדם מדי, נפגעים כל הצדדים גם יחד: החיילים החשודים, הציבור שאיבד אמון, השם הרע שיצא למדינה והמערכת שנאלצת להיאבק על הלגיטימציה שלה. בסופו של דבר, רק מערכת שפועלת בשקיפות, באחריות ובדוגמה אישית תוכל לשמור באמת על ביטחון המדינה – ועל אמון הציבור בה. הערת סיום הפרשה אינה עוסקת בהדלפה בלבד, אלה בפעולות גם לאחר הרעש הציבורי שגרם הפרסום, על פי הפרסומים הפצר"ית הכחישה את מעורבותה או ידיעתה על הגורמים שהדליפו את הסרטון, גרמה לפרסום סרטון מבושל ולא אמין ומסרה תצהיר שיקרי לבג"ץ בו בזמן שלכאורה ידה הייתה במעל ולכאורה היא הייתה מעורבת בצורה אקטיבית. מקרים כאלה אסור שיקרו הם מזכירים לכולנו עד כמה עדין הקו שבין שררה וכוח לבין התערבות בחקירה. כאשר עולות שאלות על הדלפות, שיבוש חקירה או פרסום חומרים רגישים – חשוב לבחון את הדברים בקור רוח, בכלים משפטיים ולא רגשיים, הדלפות הפכו להיות נפוצות על ידי פוליטיקאים ורשויות החקירה השונות. זוהי רעה חולה שצריך לעקור אותה מין השורש. כמי שפועל שנים רבות בתחום הפלילי ומכיר את מערכת האכיפה מבפנים, זהו מקרה חריג עד מאוד. לקריאה נוספת: פרשת הפצ"רית: מה מסתתר מאחורי העלמות הטלפון – והיכן עובר הגבול בין טעות אנוש לשיבוש חקירה? עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי. עורך דין פלילי באשקלון I עורך דין פלילי באשדוד I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע I עורך דין פלילי בדרום I עורך דין פלילי אשקלון

הפרשה סביב הדלפת סרטון שדה תימן ממשיכה לטלטל את הציבור. לא רק בשל הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות החומרים שפורסמו, אלא בעיקר משום שהחשד להדלפה הופנה אל לב מערכת אכיפת החוק הצבאית, אל מי שעד לאחרונה עמדה בראשה, הפצ"רית היוצאת, האלוף יפעת תומר־ירושלמי. בימים האחרונים, הסיפור מקבל ממד מורכב בהרבה : העלמות הטלפון הנייד של תומר־ירושלמי, נסיבות היעדרותה, והחשד לשיבוש מהלכי משפט. זוהי פרשה רגישה במיוחד לא רק בשל תוכן החשדות, אלא בגלל האישה שניצבת במרכזה. החוק אמנם שווה לכולם — אך כשבמרכז החקירה נמצאת מי שעמדה בראש התביעה הצבאית, כל פעולה, וכל התנהלות מקבלים משמעות ציבורית ומשפטית מוגברת . תמונה: ChatGPT מה קרה ביום העלמות הטלפון (לפי הפרסומים בתקשורת) ככל שהצטברו פרטים חדשים, התברר כי העלמות הטלפון אינה פרט צדדי אלא ליבה של הפרשה. לפי הדיווחים, תומר־ירושלמי עזבה את ביתה בבוקר, ולאחר מכן נמצאה מכוניתה נטושה סמוך לחוף הצוק. בסמוך לכלי הרכב נמצא מכתב, שבתקשורת נטען כי תוכנו העלה חשש ממשי לשלומה. לאחר מכן הוגדרה כנעדרת. כוחות גדולים של משטרה ומתנדבים הוזנקו לאזור, והחיפושים נמשכו שעות ארוכות. האירוע קיבל אופי דחוף — גם מההיבט האנושי וגם מההיבט הציבורי. הדרמה הגיעה לנקודת מפנה כאשר לפי הפרסומים, תומר־ירושלמי התקשרה לבעלה,  לא מהטלפון שלה , אלא מטלפון שלטענתה קיבלה מאדם כלשהו בחוף. היא מסרה את מיקומה ובהמשך אותרה כשהיא בחיים וללא פגיעות. אלא שבאותו שלב התברר פרט מרכזי: הטלפון הנייד האישי שלה לא נמצא ברשותה . לפי פרסומים בתקשורת, לשאלת החוקרים ענתה תומר-ירושלמי שהיא אינה יודעת היכן הוא ולא זוכרת מה עשתה איתו. מבחינת חקירה פלילית, מדובר ברגע קריטי. טלפון נייד של חשוד מרכזי בהדלפה הוא מאגר מידע עשיר: תכתובות, נתוני מיקום, יומני שיחה והקלטות. כאשר מכשיר כזה נעלם בדיוק ביום שבו בעליו נעדר שעות ארוכות - השאלה אינה "איפה הוא", אלא למה הוא לא נמצא . למה העלמות טלפון עשויה להגיע לכדי עבירת שיבוש מהלכי משפט? עבירת שיבוש מהלכי משפט אינה דורשת כוונה מפורשת לפגוע בחקירה. די בכך שהפעולה או המחדל פגעו בפועל באפשרות להגיע לחקר האמת, ושניתן היה לצפות זאת. כלומר: גם אם מעשה נובע ממצוקה, לחץ או בלבול, הוא עדיין עלול לקבל משמעות פלילית אם נוצרה בשל כך פגיעה ראייתית. אני מניח שהחקירה בוחנת בין היתר: האם היעדר הטלפון מנע חשיפת מידע רלוונטי? האם ניתן היה לצפות כי מעשה כזה יפגע בחקירה? האם קיימת זיקה חקירתית בין מועד ההיעלמות פרסום הפרשה והתקדמות החקירה? התשובות לשאלות הללו הן שתקבענה אם מדובר בהתנהלות אנושית במשבר או במעשה שעשוי להוות שיבוש מהלכי משפט. העובדה רלוונטית שבעתיים כאשר מדובר במי שמכירה היטב את התנהלות הגוף החוקר ופועלת כדי לסכל את התקדמות החקירה ומה לגבי הסרטון עצמו? שאלת המהימנות אחד ההיבטים המרכזיים בפרשה הוא לא רק מי הדליף , אלא מה טיב הסרטון שהודלף . לפי טענות שעלו בתקשורת ובזירה הציבורית, נטען כי הסרטון עבר עריכה, חיתוך או "בישול"  בטרם הודלף לציבור. מבחינה משפטית, מדובר בהיבט משמעותי במיוחד: חומר ראיות שטרם הגיע להגנה מפורסם בעיצומה של חקירה רגישה ומשמעותית הפרסום עצמו יכול לעלות לכדי "שיבוש הליכי חקירה". הוסף לזה סרטון שעריכתו מוטלת בספק אינו יכול להיחשב לראיה קבילה טרם נבחן על ידי מומחים לזיהוי דיגיטלי ואינו מטופל כמקובל בשרשרת הראיות וחומרי חקירה.  לפני שמבינים מה הסרטון מוכיח צריך להבין מהו הסרטון המקורי , כיצד נשמר, מי החזיק בו, והאם נעשו בו שינויים, ושאלת השאלות: מי ביצע את השינויים ולמה? מי היה מודע לשיבוש הראיתי הזה ומי נטל בו חלק? שינוי עריכה שכזה דורש שותפים מקצועיים שבידם הידע לערוך את הראיה. האם הם נעשו על ידי החוקרים או שהשינוי נעשה על ידי גורם חיצוני שאינו קשור לחקירה? דווקא כאן מתחדדת חשיבותה של חקירה יסודית לא רק לגבי ההדלפה, אלא לגבי החומר עצמו. היבט נוסף: העדכונים לבג״ץ והדיוק שבדיווחים לצד הסוגיות סביב הטלפון והסרטון, נבחנת גם השאלה האם המידע שהועבר לבג״ץ על ידי גורמים רשמיים היה מלא ומדויק. אם יתברר שבית המשפט העליון קיבל מידע חלקי, מטעה או לא שלם, המשמעות המשפטית עשויה להיות כבדת משקל ומשמעותית עד מאוד, בעיקר שמדובר בגורמי אכיפה ומשפטנים בכירים. פרשת הפצ"רית החקירה בפרשת הפצ"רית נמצאת בעיצומה, וטרם התגבשו מסקנות נחרצות, אך ברור כי נושא אחד נמצא בלב החקירה: הטלפון הנייד שנעלם  ומה שנמצא או לא נמצא עליו. הקו בין מצוקה אישית לבין עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט הוא דק ורגיש. בזהירות יתרה ומבלי לקבוע מסמרות, ניראה שהעלמות הטלפון היא תרגיל סנגורי, המשטרה והפרקליטות יצטרכו לשוב ולבחון את מחקרי התקשורת באותו המועד, איכונים וכדומה על מנת לגבש עמדה.   עד אז, חזקת החפות עומדת במלואה אך גם החובה המערכתית לחקור באומץ ובשקיפות. זוהי פרשה שעשויה לקבוע תקדימים לא רק בנוגע למעורבים בה, אלא בנוגע לאופן שבו מערכת אכיפת החוק מתמודדת עם משבר אמון פנימי וחיצוני מסוג שלא נראה כאן שנים. לקריאה נוספת: הדלפת סרטון חיילים משדה תימן – מבט משפטי על גבולות החקירה והפרסום   עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . כל המידע במאמר זה מבוסס על הפרסומים בתקשורת ואינו מהווה ייעוץ משפטי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון

בדיקת ינשוף היא אחת הדרכים המרכזיות שבהן המשטרה בודקת אם נהג נוהג תחת השפעת אלכוהול. המכשיר אמור לספק נתון מדויק על רמת האלכוהול בגוף, אך לא פעם מתעוררות שאלות בנוגע לאמינות הבדיקה, לאופן שבו היא בוצעה ולמשמעות המשפטית של התוצאה. במאמר זה נסקור את זכויות הנהג בעת ביצוע הבדיקה, נפרט טעויות נפוצות של האכיפה, ונסביר מה ניתן לעשות אם התוצאה נראית שגויה או לא אמינה. באים נדרשתם לבצע בדיקת ינשוף וסירבתם אז החוק מייחס לכם "חזקה" שאתם שיכורים, סירוב יכול להיות מפורש או בהתנהגות. כיום המשטרה מחמירה יותר עם אלו המסרבים על מנת למנוע את תופעת הסירוב. תמונה: ChatGPT מהי בדיקת ינשוף? בדיקת ינשוף מתבצעת באמצעות מכשיר ייעודי הבודק את ריכוז האלכוהול באוויר שנושף הנהג.החוק בישראל קובע: 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף  כגבול העליון המותר. נהגים חדשים, נהגים מתחת לגיל 24 ונהגי רכב ציבורי כפופים לרף כמעט אפסי – כל כמות אלכוהול עשויה להיחשב כעבירה. חשוב לציין שטרם בדיקת הינשוף נערכת בדיקה של נשיפון שהוא מכשיר בדיקה מהיר ופחות אמין אך נותן אינדיקציה לעניין רף השכרות, מרגע שהנבדק נמצא שיכור הוא מועבר לבדיקת ינשוף. זכויות הנהג בבדיקת ינשוף בעת ביצוע בדיקת ינשוף, חשוב שכל נהג ידע את זכויותיו: הסבר מלא על ההליך  – השוטר חייב להסביר מהות הבדיקה, ולבצע אותה בהתאם לנהלים. המתנה לפני הבדיקה  – נדרש זמן המתנה של 15 דקות לפחות מהרגע האחרון שבו שתית אלכוהול, כדי למנוע שאריות בפה. זכות לדרוש בדיקת דם  – אם התוצאה אינה הגיונית בעיניך, ניתן לדרוש גם בדיקת דם, שהיא מדויקת יותר. המשטרה לא חייבת לאפשר זאת וגם לא ממהרת לשתף פעולה כאשר מבקשים את הבדיקה. ייצוג משפטי  – מותר לך לסרב לענות על שאלות מסוימות עד לייעוץ עם עורך דין. טעויות נפוצות באכיפת בדיקות ינשוף לא כל בדיקת ינשוף עומדת בדרישות החוק, ולעיתים ניתן לערער על אמינותה: אי שמירה על פרק זמן המתנה  – בדיקה שנעשית מיד לאחר שתיית אלכוהול עלולה להציג תוצאה גבוהה מהמציאות. כיול מכשיר לקוי  – המכשיר מחויב לעבור בדיקות תקינות וכיול תקופתי. חוסר תיעוד או תקלה פוסלים את התוצאה. אי תיעוד מלא  – חובה לתעד את מועד הבדיקה, פרטי הנהג והנסיבות. חוסר תיעוד פוגע בתוקף הראיה. השפעה של גורמים רפואיים  – תרופות מסוימות או מחלות ריאה עלולות להשפיע על תוצאת הבדיקה. מה המשמעות המשפטית של תוצאת ינשוף? תוצאה מעל הרף החוקי עשויה להוביל לכתב אישום חמור בגין נהיגה בשכרות , עם ענישה כוללת: פסילת רישיון לתקופה של שנתיים לפחות. קנס כספי משמעותי. נקודות תעבורה (10 נקודות ומעלה). אפשרות למאסר על תנאי ואף מאסר בפועל במקרים חוזרים או חמורים. מה אפשר לעשות אם התוצאה של הינשוף מוטלת בספק? במצבים בהם קיימת בעיה עם בדיקת הינשוף, עורך דין תעבורה מנוסה יכול לבדוק אפשרויות שונות: בחינת תקינות ההליך  – האם נשמרו 15 דקות המתנה? האם המכשיר כויל כנדרש? בדיקת מסמכים  – האם קיים רישום מלא של הבדיקה? ערעור על אמינות המכשיר  – שימוש בטענות טכניות או חוות דעת מומחים. הגעה להסדר טיעון  – הפחתה של האישום לעבירה פחות חמורה (כמו “נהיגה תחת השפעת משקה משכר”), עם ענישה קלה יותר. סיכום בדיקת ינשוף עשויה להיראות כראיה חד משמעית, אך בפועל היא רחוקה מלהיות חסינה. כל טעות קטנה באופן הבדיקה יכולה להפוך את הראיה לא קבילה בבית המשפט. בדיוק כאן חשוב לפנות לייצוג משפטי מקצועי, שיידע לנתח את התיק, לבדוק את הנהלים, ולאתר כשלים שעשויים להוביל לזיכוי או להפחתת הענישה. לקריאה נוספת: מקרה גידי גוב: כל מה שחשוב לדעת על עונשים בגין נהיגה בשכרות בישראל I נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקי תעבורה ותיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון

נהיגה בשכרות נחשבת לאחת העבירות החמורות ביותר בתחום התעבורה בישראל. מעבר לסכנה הממשית לחיי הנהג ולחיי המשתמשים בדרך, היא גוררת ענישה כבדה הכוללת שלילת רישיון, קנסות גבוהים ואף מאסר בפועל  במקרים חמורים מסוימים.אחת השאלות המרכזיות שמטרידות נהגים היא: כמה נקודות תעבורה מקבלים על נהיגה בשכרות , וכיצד הדבר משפיע על רישיון הנהיגה לטווח הארוך. במאמר זה נסביר מה קובע החוק, אילו נקודות תעבורה נרשמות, מה המשמעות שלהן, ואילו דרכים קיימות להתמודדות משפטית במצב כזה. תמונה: ChatGPT מהי "נהיגה בשכרות" לפי החוק? חוקי התעבורה בישראל מגדירים "נהג שיכור" כמי שבגופו כמות אלכוהול העולה על הסף הקבוע בחוק: 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף  (בדיקת ינשוף). 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם . נהגים חדשים, נהגים מתחת לגיל 24 ונהגי רכב ציבורי מחויבים ברף כמעט אפסי – כל כמות אלכוהול שנמצאת בגופם עלולה להיחשב עבירה. כמה נקודות תעבורה נרשמות על נהיגה בשכרות? נהיגה בשכרות נחשבת לאחת מהעבירות החמורות ביותר במערכת נקודות התעבורה של משרד הרישוי. נקודות תעבורה : עבירה זו מזכה את הנהג ב- 10 נקודות  לפחות. פסילה מנהלית : במקרים מסוימים, בנוסף לנקודות, מוטלת פסילה מנהלית  של רישיון הנהיגה ל-30 ימים כבר במקום האירוע. ריבוי נקודות לאורך זמן עד צבירה של 36 נקודות עלול להוביל לחובת קורסי נהיגה מונעת, מבחני תיאוריה חוזרים ואפילו פסילה של רישיון הנהיגה לתקופה. ענישה נוספת מעבר לנקודות הנקודות הן רק חלק מהסנקציות. הענישה כוללת גם: פסילת רישיון לתקופה של שנתיים  בפעם הראשונה (שנתיים מינימום לפי החוק אך לשופט יש שקול דעת באם להקל מנסיבות מיוחדות). קנס כספי  שעשוי להגיע לאלפי שקלים. התחייבות, מאסר על תנאי ובמקרים חמורים – מאסר בפועל. מה ניתן לעשות אם נתפסת נוהג בשכרות? במקרים רבים, לא כל בדיקה או הליך של המשטרה מתבצע בצורה תקינה. כאן נכנס לתמונה הייצוג המשפטי: בדיקת ינשוף : האם הבדיקה בוצעה כראוי? האם המכשיר כויל? האם נשמרו זכויותיך? נסיבות אישיות : האם מדובר בנהג ללא עבר תעבורתי? האם הייתה שתייה קלה ביותר? אפשרות להסדר טיעון : לעיתים ניתן להגיע להסדר שיפחית את חומרת האישום לעבירה קלה יותר עם פחות נקודות וענישה מופחתת. מערכת הנקודות של משרד הרישוי מצטברת לאורך שנתיים (באים נעברה עבירה נוספת דומה מוארכת התקופה בשנתיים נוספות.) אם עברת את הרף הקבוע בחוק: ב- 12 נקודות ומעלה  – חובה בקורס נהיגה מונעת. ב- 24 נקודות  – קורס נהיגה מונעת מתקדם. ב- 36 נקודות  – פסילה של רישיון הנהיגה למשך שלושה חודשים לפחות, ולעיתים גם חובת מבחן תיאוריה מחדש. במצב של נהיגה בשכרות, נקודות אלו מצטרפות לנקודות מעבירות תנועה אחרות – ולכן ההשלכות חמורות במיוחד. סיכום נהיגה בשכרות נהיגה בשכרות אינה מסתיימת רק בקנס ונקודות. היא פוגעת ברישיון, במוניטין ובחיי היום-יום של הנהג. בשל המשמעויות החמורות, חשוב לא להישאר לבד מול המערכת המשפטית . ייעוץ וליווי של עורך דין פלילי ותעבורה מנוסה יכולים להיות ההבדל בין עונש כבד לבין עונש מופחת ואף ביטול אישומים. אם נתפסת נוהג בשכרות או שאתה חושש מהשלכות נקודות התעבורה על רישיון הנהיגה שלך, חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי של עורך דין תעבורה. לקריאה נוספת: מקרה גידי גוב: כל מה שחשוב לדעת על עונשים בגין נהיגה בשכרות בישראל I נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקי תעבורה ותיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון

במערכת המשפט הפלילי, ישנם תיקים המאתגרים את עורכי הדין בצורה מורכבת במיוחד. כאשר נאשם בעל עבר פלילי מכביד, ועם עונש מאסר על תנאי תלוי ועומד, הוא מוצא את עצמו שוב מול כתב אישום חמור. התוצאה הצפויה היא החמרה בעונש ושיבה לכלא. עם זאת, ישנם מקרים בהם ייצוג משפטי יצירתי ונחוש מצליח להוכיח כי גם בנסיבות הקשות ביותר, ניתן להגיע לתוצאה שונה לחלוטין, תוך התמקדות בשיקום. כך היה המקרה של שגיא, תיק שהגיע למשרדי לאחר אירוע אלימות שהחזיר את שגיא אל כותלי בית המשפט. תמונה: ChatGPT ויכוח בקיוסק שהפך לאירוע אלים במסגרת עבודתי כעורך דין פלילי באשקלון ובדרום, אני פוגש לא מעט אנשים שנקלעו למצבים מורכבים. המקרה של שגיא היה מורכב במיוחד. על פי כתב האישום שהוגש על ידי פרקליטות מחוז דרום, שהו שגיא והמתלונן (א.ל), בקיוסק בקריית מלאכי. בין השניים, שהכירו זה את זה, התפתח ויכוח מילולי שהפך במהירות לאלים. המתלונן, כך תואר בכתב האישום, השליך כיסא לעברו של שגיא. בתגובה, שגיא, שלא הצליח להתאפק, גלל חגורה על ידו והיכה את המתלונן בראשו, וגרם לו לשבר בגולגולת. המתלונן פונה לקבלת טיפול רפואי והתאשפז במשך שלושה ימים. תיאור האירוע, כפי שהוצג בכתב האישום, הותיר רושם של תקיפה אכזרית, תוך שימוש בחגורה שגולגלה והפכה לכלי תקיפה, שהסבה פגיעה קשה למתלונן. עבר מכביד ועונש תלוי ועומד כבר במעמד קבלת התיק, הבנתי את גודל האתגר. שגיא, שנאשם ב"גרימת חבלה חמורה", היה אדם שבעבר הורשע בניסיון לרצח של עבריין אחר וריצה עונש מאסר של כעשור. החשש היה מעונש מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו – 18 חודשים של מאסר בפועל, בגין כל עבירת אלימות נוספת שיבצע. העובדה כי האירוע הנוכחי בוצע רק כתשעה חודשים לאחר שחרורו מהכלא, הקשתה עוד יותר על מצבו המשפטי. אם היינו הולכים למשפט רגיל, התביעה הייתה יכולה לטעון בנקל להרשעתו של שגיא, מה שהיה גורר הפעלה מיידית של המאסר על תנאי, לצד עונש נוסף בגין העבירה החדשה. התרחיש הריאלי ביותר עבורו היה לחזור לשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. היה ברור שייצוג משפטי אסטרטגי הוא המפתח היחיד להיחלצות מהמצב ששגיא נקלע אליו. ניסיון העבר וקושי השיקום מול המערכת אנשים עם עבר פלילי שמוצאים עצמם שוב תחת חקירה משטרתית, נתקלים בדרך כלל בגישה נוקשה מצד גורמי האכיפה. עבור חוקרים ותובעים, היסטוריה פלילית, ובפרט כזו הכוללת עבירות חמורות, היא ראיה למסוכנות ולנטיות חוזרות ונשנות. ברוב המקרים, עובדה זו משמשת כלי עזר משמעותי להשגת ענישה מחמירה, והרשעה נוספת כמעט תמיד מובילה להפעלת עונשים תלויים ועומדים ולשליחה חוזרת למאסר. קושי זה יוצר מעגל קסמים כמעט בלתי אפשרי לשבירה, בו נדמה כי המערכת אינה מאפשרת הזדמנות שנייה אמיתית. הדבר מדגיש עד כמה נדרש ייצוג משפטי יוצא דופן כדי להתמודד עם מציאות שכזו, ולשנות את התפיסה הבסיסית של גורמי התביעה ובית המשפט כלפי הנאשם. איתור הליקויים בתיק במסגרת עבודתי כעורך דין פלילי, המכיר היטב את אופי החקירות והתיקים הפליליים, אני תמיד מקפיד לנתח את התיק מנקודת המבט המערכתית שרכשתי במהלך שנותיי הארוכות כקצין מודיעין ובילוש במשטרה. ההיכרות עם הדרך בה מתנהלות חקירות וכיצד נבנים תיקים פליליים, מאפשרת לי לאתר ליקויים, לזהות נקודות תורפה ולהבין את כוונת התביעה מבעוד מועד. לאחר ניתוח מעמיק של המקרה, והבנת הנסיבות המיוחדות שהובילו לאירוע, החלטתי לנהל הליך הוכחות בבית המשפט השלום אשקלון. אמנם לא כיוונתי לזיכוי מוחלט אך הבנתי שאפשר לכרסם בראיות ולפחות להפחית את חומרת העבירות בצורה משמעותית. לאחר ניהול יום ההוכחות הראשון שבו נשמעו מספר עדי תביעה, בית המשפט עצמו הציע לנציגי הפרקליטות לסגת מחלק מהעבירות ושלח אותנו כפי שצפיתי לנהל משא ומתן. המסע היה מאתגר. המאשימה שנתפסה עם מסד ראייתי מוחלש לאחר תחילת הליך ההוכחות הציבה קשיים, אני ביקשתי להתמקד בהליכים המשפטיים ובראיות בנסיבות האירוע, והפרקליטות הצביעה על עברו הפלילי המשמעותי והתעקשה על ענישה משמעותית והפעלת התנאי של 18 חודשים. הדרך שבחרתי הייתה להגיע להסדר טיעון כאשר אני מביא בחשבון את הראיות שהוצגו בפני בית המשפט בהליך ההוכחות ששימשו לטובתי, ובית המשפט אף העיר לתביעה על עמדתה לאחר ששמע את העדים. מכאן הגענו להסדר טיעון לפיו שגיא יודה בכתב אישום מתוקן על פי תמונת הראיות שעלתה בהליך ההוכחות, אך ללא הסכמה על עונשו, תוך הצגת תמונה מורכבת של המציאות. הדיון נסוב סביב השאלה: האם לאור עברו המכביד של הנאשם יש מקום להחמיר איתו, או דווקא לאפשר לו להמשיך בהליך השיקום שהחל. במקום להביא טקטיקות הגנה מורכבות, בחרתי להציג את התמונה כולה, על כל רבדיה, ולשכנע את התביעה כי המטרה העליונה היא לא רק ענישה, אלא גם שיקום. החלטה נדירה של בית המשפט ההסדר שהשגתי, לפיו שגיא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, הביא את התיק להליך של טיעונים לעונש בפני כבוד השופט הבכיר חיים נחמיאס מבית משפט השלום באשקלון. בטיעונים אלו, הפכתי כל אבן אפשרית כדי להציג את התמונה המלאה של הנאשם. לא הסתרתי את עברו המכביד, אך הדגשתי כי מאז שחרורו הוא עבר כברת דרך משמעותית בשיקום חייו. הטיעונים והמסלול שבחרתי נשאו פרי, והשופט נחמיאס קיבל את עמדתנו. בית המשפט התרשם מאוד מתסקירי שירות המבחן שהוגשו על שגיא, שהיו "חיוביים ביותר והמליצו על ענישה מקלה". בכך, השופט אימץ את הגישה הטיפולית והשיקומית על פני הגישה העונשית הטהורה, והחליט שלא להפעיל את המאסר על תנאי, כפי שדרשה התביעה, אלא להאריך אותו. במקום עונש מאסר בפועל, גזר השופט על שגיא עבודות שירות לטובת הציבור (של"צ). זוהי תוצאה נדירה ומרשימה, במיוחד לאור העובדות, העבר הפלילי והמאסר על תנאי שהיה תלוי מעל ראשו של שגיא. סיכום: הדרך לתוצאה הטובה ביותר מקרה זה ממחיש את החשיבות של בחירת עורך דין פלילי שמכיר את המערכת המשפטית על בוריה, מתוך ניסיון מעשי. ידע וניסיון הם נכסים בעלי ערך שאין להם תחליף, והם מהווים יתרון אסטרטגי, המאפשר לנתח תיקים מורכבים בצורה שונה ולהגיע לתוצאות בלתי צפויות. המקרה של שגיא, כמו מקרים רבים נוספים בהם טיפלתי כעורך דין פלילי, מוכיח כי גם בנסיבות הקשות ביותר, וגם כאשר הסיכויים נראים קלושים, ניתן להשפיע על התוצאה הסופית. ההגנה הטובה ביותר היא כזו שמגנה על זכויות הנאשם, מציגה את התמונה המלאה בפני בית המשפט, ונלחמת על הדרך לשיקום – לא רק על העונש. לקריאה נוספת: כשמילה הופכת למעשה: המדריך המלא להתמודדות עם כתב אישום על אלימות, תקיפה ואיומים , כתב אישום על תקיפת בת זוג: אלימות במשפחה במקום מאסר בפועל - שיקום , זיכוי בעבירת תקיפה: כשמאבק שכנים מסתיים בבית המשפט , מכתב אישום חמור ועד עונש מינימלי – האם אפשר לשנות גורל של תיק פלילי? , תקיפה, איומים וחבלה חמורה – איך כתב אישום חמור יכול להסתיים אחרת עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, * צרו קשר . כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון

בעולם המשפט הפלילי בישראל, מרגע שהוגש כתב אישום, ההליך בדרך כלל מתקדם עד להכרעה שיפוטית – הרשעה או זיכוי. עם זאת, במקרים חריגים ויוצאי דופן, ניתן לעצור את ההליך הפלילי כולו באמצעות עיכוב הליכים . מדובר בכלי משפטי חשוב, נדיר יחסית, המאפשר להקפיא את ההליך הפלילי ואפילו להביא לסגירתו ללא פסק דין. תמונה: ChatGPT המסגרת החוקית לעיכוב הליכים הסמכות לעיכוב הליכים קבועה ב חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 , בסעיף 231: “היועץ המשפטי לממשלה רשאי, בכל עת לאחר הגשת כתב האישום ולפני מתן פסק הדין, להורות על עיכוב ההליכים אם ראה כי הדבר מוצדק.” כלומר — הסמכות נתונה אך ורק  ליועץ המשפטי לממשלה, ולא לבית המשפט. עיכוב הליכים אינו ביטול של כתב האישום, אך בפועל הוא עוצר את המשפט באופן מיידי. מה המשמעות של עיכוב ההליכים? כאשר מתקבלת החלטה על עיכוב ההליכים: ההליך הפלילי נגד הנאשם מופסק באופן מיידי. כתב האישום נשאר תלוי ועומד , אך לא מתבצעת בו כל פעולה. הנאשם אינו מורשע , אך גם לא מזוכה. ניתן לבטל את ההחלטה ולהחזיר את התיק להמשך ההליך תוך שנה (ובמקרים מסוימים גם לאחר מכן, באישור מיוחד). לכן, עיכוב הליכים מהווה סוג של "הקפאה” — לא סיום מוחלט של הפרשה, אבל בפועל היא עשויה להביא לסגירת התיק לאורך זמן. מתי נוהגים לעכב הליכים? היועץ המשפטי לממשלה שוקל עיכוב הליכים רק במקרים חריגים, בין היתר: נסיבות אישיות מיוחדות של הנאשם (למשל מצב רפואי קשה). שיקולים הומניטריים מובהקים. פגיעה חריגה ובלתי מידתית כתוצאה מהמשך ההליך. שינויים בנסיבות שלא היו ידועים במועד הגשת כתב האישום. כאשר ההמשך אינו משרת עוד את האינטרס הציבורי. המדיניות המשפטית קובעת כי עיכוב הליכים אינו תחליף לזיכוי או לביטול כתב אישום , ולכן אינו ניתן כדבר שבשגרה. ההבדל בין עיכוב הליכים לביטול כתב אישום ביטול כתב אישום עיכוב הליכים יוזמה של התביעה או החלטת בית משפט סמכות בלעדית ליועמ״ש כתב האישום נמחק כתב האישום נשאר תלוי לא ניתן לחדש את ההליך (לרוב) ניתן לחדש תוך שנה משדר חוסר בסיס משפטי משדר שיקולים חיצוניים/הומניטריים חשוב: עיכוב הליכים אינו קובע שהנאשם חף מפשע — הוא רק מפסיק את ההליך מטעמים שאינם משפטיים גרידא. כיצד מגישים בקשה לעיכוב הליכים? פנייה מנומקת ליועמ״ש  – באמצעות עורך דין פלילי. נימוקים מפורטים  – על נסיבות אישיות חריגות, השלכות ההליך או שיקולים הומניטריים. צירוף מסמכים רפואיים/פסיכולוגיים /אישיים  – במידת הצורך. בחינת הבקשה במשרד המשפטים  – היועמ"ש או מי מטעמו בוחן את הפנייה לגופה. מתן החלטה  – אם הבקשה מתקבלת, ההליך נעצר באופן מיידי. חשיבות הליווי המשפטי בקשות לעיכוב הליכים דורשות ניסוח מדויק, ביסוס משפטי וראיות תומכות . הסיכוי שיינתן עיכוב הליכים עולה משמעותית כאשר הבקשה מוגשת ומנוסחת על ידי עורך דין פלילי מנוסה, שמכיר את הקריטריונים והמדיניות של היועמ"ש. עו"ד מנוסה יודע: לזהות מקרים שבהם יש סיכוי ריאלי לעיכוב. לגבש בקשה מנומקת היטב. ללוות את הלקוח לאורך כל ההליך עד לקבלת החלטה. עיכוב הליכים פליליים - סיכום עיכוב הליכים פליליים הוא כלי משפטי נדיר אך עוצמתי, המאפשר לעצור את ההליך הפלילי מטעמים הומניטריים, ציבוריים או מערכתיים מיוחדים. הסמכות נתונה אך ורק ליועץ המשפטי לממשלה, והמדיניות לגביו שמרנית מאוד. כאשר הבקשה מנומקת היטב, בליווי מקצועי, עיכוב ההליך עשוי למנוע מנאשם לעבור הליך פלילי ארוך ומתיש — ולעיתים אף להביא לסיום הפרשה בפועל. שאלות נפוצות (FAQ) ❔ האם עיכוב הליכים משמעו זיכוי? ❕לא. אין בהרשאה לעיכוב הליכים משום קביעה כי הנאשם חף מפשע. ❔ האם ניתן לחדש את ההליך אחרי עיכוב? ❕כן, בתוך שנה מהיום שבו ניתנה ההחלטה, ובמקרים מסוימים אף לאחר מכן באישור היועמ"ש. ❔ האם כדאי להגיש בקשה לעיכוב הליכים בכל תיק פלילי? ❕לא. מדובר בכלי חריג שמוגש רק במקרים מיוחדים, כאשר מתקיימות נסיבות מוצקות המצדיקות זאת. לקריאה נוספת: ביטול כתב אישום פלילי: המדריך המקיף לזכויות הנאשם מכתב אישום חמור ועד עונש מינימלי – האם אפשר לשנות גורל של תיק פלילי? , תקיפה, איומים וחבלה חמורה – איך כתב אישום חמור יכול להסתיים אחרת עו"ד רובי גלבוע מתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקים פליליים מורכבים. לייעוץ משפטי מקצועי, ולקבלת ליווי אישי ודיסקרטי המבוסס על ניסיון מעמיק, צרו קשר . כל המידע במאמר זה הוא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לקבלת ייעוץ מותאם למקרה הספציפי שלכם, פנו לעורך דין פלילי מקצועי. עורך דין פלילי באשקלון  I עורך דין פלילי באשדוד  I עורך דין פלילי בקריית ג ת I  עורך דין פלילי בבאר שבע  I עורך דין פלילי בדרום  I עורך דין פלילי אשקלון